|
קשיים נפוצים בהבנת המושג מקור אור |
תפיסות הנוגעות למהות האור
- האור מזוהה עם המקור (פנס, נורה) או עם האפקטים שהוא יוצר (כתם אור) ולא כישות נפרדת המצויה בחלל בין המקור לאפקט זה.
- קיימת אבחנה בין אור יום שהוא "מעורב" לאור מלאכותי שהוא "טהור". אור מלאכותי הוא ממוקד ואור יום מגיע מכל הכיוונים.
- אור הוא תכונה של המרחב המופיעה מיידית במקום בו יש אור, או שזהו "מצב" ההפוך לחשכה ומאפשר לנו לראות.
- אור אינו יכול להיות בלתי נראה כי את בהירות העצמים ניתן לראות.
- קרני האור הם ישות פיסיקלית עצמאית, ולא ייצוג גיאומטרי נוח (הקרניים הם כמו סיבים של חבל).
- אור אינו משתמר: כשהוא חלש הוא יכול להעלם גם מבלי לבוא במגע עם עצם בולע. כמו-כן הוא יכול להיות "מוגבר" באמצעות זכוכית מגדלת.
- אור קיים רק אם הוא מספיק חזק על-מנת ליצור תופעות מוחשיות.
- קרני האור חודרות לחדר מתפשטות ומאירות אותו.
- האור מצוי סביב המקור, ואינו נובע מנקודות מסוימות המצויות עליו.
תפיסות הנוגעות לתנועת האור
- יש שימוש במונחים "דינאמיים" (אור יוצא, נכנס, עובר, מוחזר) אך ללא הבנה מלאה של תכונות התנועה. (האור יכול להיות מכוון רק לכיוון מסויים).
- אור אינו נובע מהמקור באופן תמידי, כמו שכדי שעצם יהיה אדום אין צורך לצבוע אותו כל הזמן.
- האור נע במהירות אינסופית, או שאינו נע כלל.
- בסביבת המקור, או כשהמקור מרוחק – האור נע, ולהפך: כשהמקור קרוב, או בפינות החדר – אין תנועה של האור.
- אור הוא משהו סטטי הממלא חללים ושטחים והוא מהווה את הבהירות אותה אנו רואים.
- תנועת האור היא תנועת המקור או שינויים באפקט הנתפס (אור ממנורה לא נע, אור מפנס של מכונית – כן נע).
- שרטוט הקרניים לא תמיד מצביע על כך שהאור נע לאורכן. כל קו מהווה אלומת אור נפרדת, ומכל נקודה יוצאת אלומה אחת (פליטה רדיאלית מהמקור).
- האור מגיע רק להיכן שהוא נראה (קרוב למקור במקורות קטנים ורחוק יותר בגדולים).
- בלילה מרחק ההתפשטות של האור גדול יותר.
- האור לא מתפשט לכל הכיוונים (מקור ארוך מקרין רק לצדדים).
- האור מתפשט בקווים מקבילים אל מפתח, ומאחורי המפתח יופיע רק חלק מהדמות.
- האור מתכווץ בדרכו למפתח, ומתפשט שוב ליצור את הדמות.
- לאור אין כיווניות מוגדרת.
|
|
|
|
|