קשיים נפוצים בהבנת המושג מקור אור

תפיסות הנוגעות למהות האור

  1. האור מזוהה עם המקור (פנס, נורה) או עם האפקטים שהוא יוצר (כתם אור) ולא כישות נפרדת המצויה בחלל בין המקור לאפקט זה.
  2. קיימת אבחנה בין אור יום  שהוא "מעורב" לאור מלאכותי שהוא "טהור". אור מלאכותי הוא ממוקד ואור יום מגיע מכל הכיוונים.
  3. אור הוא תכונה של המרחב המופיעה מיידית במקום בו יש אור, או שזהו "מצב" ההפוך לחשכה ומאפשר לנו לראות.
  4. אור אינו יכול להיות בלתי נראה כי את  בהירות העצמים ניתן לראות.
  5. קרני האור הם ישות פיסיקלית עצמאית, ולא ייצוג גיאומטרי נוח (הקרניים הם כמו סיבים של חבל).
  6. אור אינו משתמר: כשהוא חלש הוא יכול להעלם גם מבלי לבוא במגע עם עצם בולע. כמו-כן הוא יכול להיות "מוגבר" באמצעות זכוכית מגדלת.
  7. אור קיים רק אם הוא מספיק חזק על-מנת ליצור תופעות מוחשיות.
  8. קרני האור חודרות לחדר מתפשטות ומאירות אותו.
  9. האור מצוי סביב המקור, ואינו נובע מנקודות מסוימות המצויות עליו.

 

 

תפיסות הנוגעות לתנועת האור

  1. יש שימוש במונחים "דינאמיים" (אור יוצא, נכנס, עובר, מוחזר) אך ללא הבנה מלאה של תכונות התנועה. (האור יכול להיות מכוון רק לכיוון מסויים).
  2. אור אינו נובע מהמקור באופן תמידי,  כמו שכדי שעצם יהיה אדום אין צורך לצבוע אותו כל הזמן.
  3. האור נע במהירות אינסופית, או שאינו נע כלל.
  4. בסביבת המקור, או כשהמקור מרוחק – האור נע, ולהפך: כשהמקור קרוב, או בפינות החדר – אין תנועה של האור.
  5. אור הוא משהו סטטי הממלא חללים ושטחים והוא מהווה את הבהירות אותה אנו רואים.
  6. תנועת האור היא תנועת המקור או שינויים באפקט הנתפס (אור ממנורה לא נע, אור מפנס של מכונית – כן נע).
  7. שרטוט הקרניים לא תמיד מצביע על כך שהאור נע לאורכן. כל קו מהווה אלומת אור נפרדת, ומכל נקודה יוצאת אלומה אחת (פליטה רדיאלית מהמקור).
  8. האור מגיע רק להיכן שהוא נראה (קרוב למקור במקורות קטנים ורחוק יותר בגדולים).
  9. בלילה מרחק ההתפשטות של האור גדול יותר.
  10. האור לא מתפשט לכל הכיוונים (מקור ארוך מקרין רק לצדדים).
  11. האור מתפשט בקווים מקבילים אל מפתח, ומאחורי המפתח יופיע רק חלק מהדמות.
  12. האור מתכווץ בדרכו למפתח, ומתפשט שוב ליצור את הדמות.
  13. לאור אין כיווניות מוגדרת.