יישום עיקרון הסופרפוזיציה |
|||
(הקושי והרעיון לשאלה מתוך מחקר שערכו K. Wosilait, P.R.L. Heron, P.S. Shaffer and L.C. McDermont ) שאלה מאבחנת בתמונת ההתאבכות המתקבלת משני חריצים צרים מאד, מסומנות שתי נקודות(התמונה מהספר "מודלים של האור" מאת עדי רוזן) .
בנקודה A עוצמת האור היא אפס ובנקודה B עוצמת האור מכסימלית. במקום מערכת של שני הסדקים הציבו מערכת של שלושה סדקים שהמרחק ביניהם שווה למרחק שבין שני הסדקים (d לא השתנה). 1. האם ה נקודה A תישאר נקודה שבה עוצמת האור אפס? 2. האם הנקודה B תישאר נקודה של התאבכות בונה מכסימלית? תשובה שגויה נפוצה: סוג ההתאבכות בשתי הנקודות ישתנה. תשובה נכונה: נקודה A לא תישאר נקודה שבה עוצמה אפס כי גלים משני סדקים מבטלים זה את זה אך אין מי שיבטל את הגל המגיע מהסדק השלישי. נקודה B תישאר נקודה שבה עוצמה מכסימלית. עוצמת האור תהיה גדולה יותר מאשר בתבנית המתקבלת משני סדקים. הגלים המגיעים משלושת הסדקים נמצאים במופע. |
|||
|
|||