יישום עיקרון הסופרפוזיציה

(הקושי והרעיון לשאלה מתוך מחקר שערכו

  K. Wosilait, P.R.L. Heron, P.S. Shaffer and L.C. McDermont   )

 

שאלה מאבחנת

בתמונת ההתאבכות המתקבלת משני חריצים צרים מאד, מסומנות שתי נקודות(התמונה מהספר "מודלים של האור" מאת עדי רוזן) .  

 

 

בנקודה  A עוצמת האור היא אפס ובנקודה B עוצמת האור מכסימלית. במקום מערכת  של שני הסדקים הציבו מערכת של שלושה סדקים שהמרחק ביניהם שווה למרחק שבין שני הסדקים (d  לא השתנה).

1.                  האם ה נקודה A תישאר נקודה שבה עוצמת האור אפס?

2.                  האם הנקודה B תישאר נקודה של התאבכות בונה מכסימלית?

 

תשובה שגויה נפוצה:

סוג ההתאבכות בשתי הנקודות ישתנה.

 

תשובה נכונה:

 נקודה A לא תישאר נקודה שבה עוצמה אפס כי גלים משני סדקים מבטלים זה את זה אך אין מי שיבטל את הגל המגיע מהסדק השלישי.

נקודה B תישאר נקודה שבה  עוצמה מכסימלית.   עוצמת האור תהיה גדולה יותר מאשר בתבנית המתקבלת משני סדקים. הגלים המגיעים משלושת הסדקים נמצאים במופע.