מארי קירי ובעלה פייר  הכריזו ביום 26.12.1898 על גילויו של יסוד חדש שפולט קרינה רדיואקטיבית ומכאן שמו רדיום. בני הזוג קירי הפיקו מעופרת אורניום את כל האורניום וגילו כי החומר הנותר עדיין רדיואקטיבי ופולט קרינה. מכך הסיקו על קיום יסוד רדיואקטיבי שטרם התגלה (לאחר מכן התברר כי בפועל היו שני יסודות  - הרדיום והפולוניום). מחקירת החומר הצליחה מארי קירי לקבוע את משקלו האטומי של הרדיום. באותה שנה הצליחו בני הזוג, יחד עם אנדרה דביירן, לבודד את הרדיום מתוך הכלוריד שלו באמצעות אלקטרוליזה. הרדיום שימש בתחילה לייצור צבעים הזוהרים בחושך אך בשנות ה-30 של המאה העשרים לאחר שהתגלה שהוא גורם למחלות קשות, ובהן אנמיה וסרטן העצם, ולכן פסק שימוש זה בו.