בתאריך 10 ספטמבר 2008 נחנך מאיץ החלקיקים הגדול בעולם (LHC). המאיץ נבנה במרכז המחקר סרן על גבול שוייץ־צרפת, ומטרתו העיקרית היתה לענות על שאלות העומדות בבסיס הפיזיקה, בדגש על חיפוש חלקיקי היסוד. בנייתו לוותה בסיקור תקשורתי נרחב והתרגשות מצד מדענים ופיזיקאים ברחבי העולם, בין היתר בעקבות החיפוש אחר החלקיק "בוזון היגס", שכונה גם  "החלקיק האלוהי" עקב היותו זה שנתן את המסה לכל האטומים הקיימים בעולם. המאיץ בנוי בתוך מנהרה שאורכה כ־27 קילומטר, והוא מסוגל להאיץ פרוטונים בשני צינורות מקבילים, שמתאחדים לצינור אחד. בניית המאיץ הייתה הפרויקט הגדול ביותר בתולדות הפיזיקה מבחינת מספר הפיזיקאים שהשתתפו בו והוא שני רק לתוכניות החלל מבחינת ההשקעה הכספית. יותר מ־5,000 פיזיקאים מכארבעים מדינות עבדו על הפרויקט. למדעני ישראל הייתה מעורבות משמעותית במספר תחומים של תכנון ובניית המאיץ. עלותו הכוללת מוערכת ביותר מחמישה מיליארד יורו. ביולי 2012 הודיעו חוקרי מאיץ החלקיקים בסרן על גילוי חלקיק חדש אשר תואם לפרמטרים שמאפיינים את בוזון־היגס. כמה חודשים לאחר מכן הודיעה קרן נובל על הענקת פרס נובל לפיזיקה לפיטר היגס ולפרנסואה אנגלר, על ניבוי קיומו של החלקיק.