4.1.1961 - 12.8.1887

ארווין שרדינגר (Erwin Schrödinger) פיזיקאי אוסטרי.

כתב את משוואת שרדינגר, משוואה דיפרנציאלית שבבסיסה של תורת הקוונטים, שפיתרונותיה הם פונקציות גל המתארות את מצבי החלקיק על פי הסתברויותיהם .

בשנת 1933 זכה שרדינגר ביחד עם פול דיראק בפרס נובל בפיזיקה על תרומתם לפיזיקה אטומית.  

שרדינגר, שכמו איינשטיין, הסתייג מתורת הקוונטים, תיאר את מוזרותה ע"י פרדוקס "החתול של שרדינגר". נניח שישנה קופסא גדולה ואטומה ובה: חתול, חומר רדיואקטיבי עם הסתברות של 50% להתפרק, מונה גייגר המגיב להתפרקות הרדיואקטיבית וכתוצאה מכך גורם לשיחרור ציאניד ממבחנה סגורה. כעבור שעה יש שתי אפשרויות שוות הסתבות למצב החתול: חי, כי החומר הרדיואקטיבי לא התפרק ומבחנת הציאניד נותרה סגורה, או מת כי החומר הרדיואקטיבי התפרק, מבחנת הציאניד נפתחה והחומר התפזר בקופסא. כמובן שאם נבצע את הניסוי מספר רב של פעמים במחציתם החתול יהיה מת ובמחציתם החתול יהיה חי. תורת הקוונטים מגדירה את מצב החתול במשך השעה שחלפה בתרם ביצוע המדידה, כסופרפוזיציה (חיבור) של שני המצבים "חי"+"מת". פתיחת הקופסא היא זו שתגרום לחתול להיות באחד משני המצבים. כך חלקיק, בטרם נבדק מצבו, יכול להיות ביותר ממצב אחד. פיתרונות משוואת שרדינגר מתארים מצבים אלה על פי ההסתברות שלהם.