5.7 ספקטרום פליטה וספקטרום בליעה (4 שעות)

א. יש להציג תצלומים המהווים ספקטרה של פליטה וספקטרה של בליעה, ולהסיק כי:

  1. בתנאים מסוימים, גז פולט קרינה. הקרינה אינה נפלטת בתחום רציף של אורכי גל, והיא אופיינית לסוג הגז הפולט את הקרינה.
  2. בתנאים מסוימים, גז בולע קרינה. הקרינה אינה נבלעת בתחום רציף של אורכי גל, והיא אופיינית לסוג הגז הבולע את הקרינה.

ב. יש לדון בשני מנגנונים לעירור אטום:

  1. התנגשות האטום עם חלקיק אחר (כגון אלקטרון, יון מולקולה טעונה). שימוש בתופעה זו נעשה למשל בהתפרקות חשמלית המתרחשת בשלטי פרסומת שבהם מצוי גז ניאון.
  2. בליעה של פוטון.

כדי שעירור אטומי יתרחש במנגנון הראשון, אנרגיית החלקיק צריכה להיות גדולה מן הפער בין רמת היסוד לרמה מעוררת או שווה לו. במנגנון השני, אנרגיית הפוטון צריכה להיות שווה לפער בין רמות האנרגיה האטומיות.

ג. יש לציין כי בתהליך של עירור אטומי באמצעות קרינה אלקטרומגנטית תתרחשנה התופעות הבאות:

  1. הקרינה הנפלטת מן הגז יכולה לכלול אורכי גל שלא נכללו בקרינה הפוגעת.
  2. בספקטרום הפליטה מופיעים קווים שחורים, למרות שאורכי הגל שנבלעו גם נפלטו.

ד. יש לדון ביישום של זיהוי אטומים על פי הקרינה הנפלטת מהם. בהקשר זה ראוי להציג את הספקטרום של אור השמש (קווי פרנהופר).

מומלץ לדון גם בשיטה לקביעת מהירות תנועתם של גרמי שמים על פי הסחת אורכי הגל של הקרינה הנפלטת מהם (אפקט דופלר, באופן איכותי).

הערות נוספות