אתר מורי פיזיקה - עמוד הבית

א. רצוי להתחיל מאזכור תופעות המרמזות שהאור משנה את כיוונו במעבר בין סביבות שקופות. לדוגמה: עיפרון הטבול בכוס מים נראה שבור. אפשר להתחיל בהצגת תופעות מפתיעות, כמו 'המטבע הצף' או 'המקל השבור', ולדון במשמעות שלהן בהקשר למהלך האור העובר בין חומרים שקופים.

ב. כאשר מדגימים מעבר אור מאוויר למים, יש להדגיש את קיומה של ההחזרה החלקית המתלווה לשבירה. כך נוכל להבין איך אדם רואה את דמותו משתקפת בחלון זכוכית ובו-בזמן רואה את העצמים בחוץ.

ג. כאשר מסרטטים גרף זווית השבירה כתלות בזווית הפגיעה, יש לשים לב שמשמעותו של הגרף העקום אינה רק היעדר קשר לינארי, אלא גם שזווית הסטייה גדלה עם זווית הפגיעה. רצוי למצות את המסקנות הישירות מהגרף לפני המעבר לגרף הסינוסים.

ד. לא רצוי ללמד בהזדמנות זו את כל הפונקציות הטריגונומטריות. נסתפק בפונקצית סינוס, ובכיתות מתאימות נְתרגל מעט. לפי רמת התלמידים,ניתן להחליף את פתרון הבעיות של חוק סנל בפתרון גרפי או בפתרון כמותי מקורב בזוויות קטנות. בשלב זה, מומלץ להיעזר בהדמיית מחשב.

ה. יש להסביר את המושג זווית הסטייה, אולם אין צורך להוכיח בפירוט את נוסחת זווית הסטייה במנסרה. אם נותר זמן, אפשר להציג את הנוסחה ולהצדיק את מסקנותיה.

ו. יש להדגים נפיצה במנסרה ולהסביר שזווית הסטייה של האור האדום קטנה מזווית הסטייה של האור הסגול.