אתר מורי פיזיקה - עמוד הבית

להורדת הקובץ

• טסטר חשמלי עם גוף פלסטי שקוף
• נורת דיודה וסוללה פנימית.

הטסטר מתפקד כגשש סופר רגיש לזרם חשמלי, ע"י הדלקת הנורה בתנאי זרם בסדר גודל של  עשרות ננואמפר. את כל ההדגמות רצוי לבצע בחדר חשוך.

מבקשים מכל התלמידים בכיתה לאחוז ידיים. המורה אוחז בתלמיד הראשון וסוגר מעגל עם נגיעה במברג בתלמיד שבקצה השני. עוצמת ההארה של הנורה תלויה בחוזק האחיזה של התלמידים.

טוענים סרגל ומעבירים אותו במהירות מעל אזור הנורה והיא נדלקת.
במקום בסרגל ניתן להשתמש בנייר צלופן או בשקית ניילון, כשאת הטעינה האלקטרוסטטית מבצעים ע"י חיכוך עם הגוף הפלסטי של הטסטר. כדי שהנורה תדלק באופן רצוף יש להזיז את הטסטר קדימה ואחורה מעל החומר הטעון (בלי מגע) וכך הנורה נדלקת ע"י השראה אלקטרוסטטית.

אוחזים את הטסטר עם הראש למטה, נותנים לו מהירות ועוצרים אותו מיד על שולחן. הנורה נדלקת לשבריר שניה.  רצוי לבצע זאת בחדר חשוך.
אין זה משנה אם מכים על הראש או על המברג, בשני המקרים מקבלים הבזק אור. מקורו של זרם זה הוא כנראה החיכוך בין הגוף הפלסטי לבין היד והגוף.

דרוש: ספק כוח 0-6000v, מד-אור, תיל ארוך, טסטר.
כשהתיל מחובר לאחד מההדקים של הספק הוא מתפקד כמו קבל.
טסטר המצוי בקרבת שדה חשמלי חזק מפיץ אור. עוצמת האור תלויה במתח על הקבל והמרחק של הטסטר מהתיל.
ניסויים ראשוניים בלי מד-אור מראים שכשמניחים את ראש הטסטר במרחק מסוים מהתיל הטעון, אכן מופץ אור מהנורה ביחס לעוצמת השדה של הקבל. במרחקים גדולים מדי או במתחים נמוכים מדי (מתחת ל- 100v) הנורה לא מגיבה. באותו עניין, המתח ברשת של 230v בהחלט מייצר שדה חשמלי מספיק כדי להדליק את הנורה של הטסטר, אך במרחק גדול יותר מאשר סנטימטר מהתיל -הנורה לא מגיבה.

עם האגודל הימני אוחזים בראש הטסטר ,טובלים את המברג במים ועם האצבע השמאלית טובלים במרחק מה מהמברג והנורה נדלקת. כך מסבירים מדוע כולנו מוליכים.
עכשיו תחלצו את נעליכם, פנו אל ברז  (שמחובר לצינורות מתכתיים) ותנו למים לזרום. בעוד אתם ממשיכים לנגוע בראש הטסטר ,שימו את המברג במים והנורה תדלק.
מסתבר שגם האדמה מוליכה. יש להזהיר את התלמידים שנעלים הן מגן מפני מתח של 230 וולט  ושלטסטר יש מתח של 3 וולט בלבד.

החומר ממנו עשוי גוף הטסטר "מנדב" את האלקטרונים שלו בקלי קלות במגע עם כל חומר כמעט. ניתן להשתמש בטסטר כמסרק ולקבל ראש מדליק...

מדביקים סלוטייפ שקוף על משטח. בזמן שמסירים אותו שמים את גשש הטסטר מעליו. כתוצאה מהשדה החשמלי של הסלוטייפ נדלקת הנורה.

הטסטר הוא כלי אידיאלי ללמד את התלמידים על ההבדל בין ספק זרם ישר לספק זרם חילופין של הרשת הארצית.
בעוד הטסטר מגיב לשני ההדקים ( +ו-) בספק זרם ישר מעל V 100 הוא מגיב רק לכניסה הימנית (החיה) של השקע, הכניסה  השמאלית מתה  ומשמשת כנקודת פוטנציאל 0. כמו כן אפשר להראות שכניסת ההארקה באמת קשורה לאדמה ע"י הכנסת המברג לכניסה ונגיעה בראש הטסטר שגורמת להדלקת הנורה. הפעם הנעליים לא עוצרות את הזרם לגוף כמו בסעיף ה', כי אין כאן התנגדות של המים. אפשר להדגיש שאם הנעליים לא עוצרות את הזרם לגוף שלנו ממקור של V 3 , בוודאי שלא
ב- V 230. עוד תופעה מעניינת- בעוד אנחנו ממשיכים לנגוע בראש, כשהמברג בתוך כניסת ההארקה: כל תזוזה של הנעל ביחס לרצפה, או חיכוך השערות עם היד החופשית, גורם להגדלת עוצמת  האור של הנורה לזמן קצר.
כולנו שייכים לחברת החשמל.