ינואר 2020

צילום: שטרסטוק

חוקר מסינגפור פיתח שבב הצפנה קוונטית

השיטה משתמשת בתכונות קוונטיות להחלפת מידע סודי, כגון מפתח מוצפן, שאפשר אחר כך להשתמש בו להצפין מסרים שמועברים בערוץ לא מאובטח. האבטחה של QKD מבוססת על חוקי טבע ופיזיקה יסודיים, שעמידים בפני כוח החישוב הגובר, אלגוריתמי תקיפה חדשים או מחשבים קוונטיים.
מתוך אתר הידען
1/01/2020
איור: שטרסטוק

אסטרונומים איתרו כמויות חמצן באטמוספירה של כוכב עתיק

אסטרונומים איתרו כמויות חמצן גדולות באטמוספירה של אחד מהכוכבים העתיקים ביותר – 'כוכב פרימיטיבי' אותו הם מכנים J0815+4729. ממצאים חדשים אלו מספקים רמז חשוב באשר לאופן שבו חמצן ויסודות חשובים אחרים נוצרו בדור הראשון של הכוכבים ביקום.
מתוך אתר הידען
29/01/2020
צילום: NASA

מודדים את החום של החומר האפל

הסטודנט בלימודי מוסמכים לשעבר בדיוויס ג'ן-וויי סו, פסנכט ועמיתים השתמשו בעידוש כבידתי כדי לקבוע גבול לחמימות וכתוצאה מכך למסה של החומר האפל. הם מדדו את הבהירות של שבעה קוואזרים מרוחקים שעברו עידוש כבידתי כדי לחפש שינויים שנגרמו על ידי כתמים מתערבים נוספים של חומר אפל והשתמשו בתוצאות האלה כדי למדוד את הגודל של העדשות האלה של חומר אפל.
20/01/2020
צילום: מכון ויצמן

מה היו המבנה והדינמיקה של החומרים הראשונים ביקום?

מדענים שמבקשים לחקור את ראשית היקום, את התהליכים שבהם נוצרו והתפתחו החומרים הראשונים, מיד לאחר "המפץ הגדול", אינם יכולים (למרבה הצער) להשתמש במכונות זמן שיסיעו אותם לאזורים המתאימים במרחב ובזמן. מכיוון שכך, הם מנסים לשחזר בדרכים שונות את התנאים ששררו ביקום הקדום, הצעיר. זה בדיוק מה שעושה פרופ' דניאל זייפמן מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע.
8/01/2020
צילום: מכון ויצמן למדע

אור הולך ושב

האם אפשר לפענח מבנה של עצם באמצעות "חישוב לאחור" של נתוני הקרינה המתפזרת לאחר שפגעה בו?
מתוך אתר הידען
10/01/2020
צילום: מכון ויצמן למדע

גבולות הגזרה: עד כמה עמוק טבועה תופעת הכיראליות במולקולות?

כמה סיבובים של אור הלייזר המקוטב נדרשים כדי לאבחן מולקולה כבעלת מבנה שמאלי, או ימני? או, איזה חלק של סיבוב אחד (גזרה)? חצי סיבוב? רבע? עשירית? מאית מעגל? פחות מכך?
מתוך אתר נידען
6/01/2020
צילום: מכון ויצמן למדע

ממצאים חדשים מציגים תמונה מדויקת יותר של זרימת אלקטרונים במצבים קוונטיים

הביטוי "על הקצה" מקבל משמעות חדשה כאשר מדובר בניסויים במצבים קוונטיים של החומר. מדעני מכון ויצמן למדע חקרו אלקטרונים הנעים סביב קצותיה של מערכת ייחודית. מדידותיהם – המדויקות והרגישות שנערכו אי פעם – חשפו פרטים חדשים על התנהגות אלקטרונים ברמה הקוונטית. ממצאים אלה פורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature.
מתוך אתר הידען
18/01/2020
צילום: מכון ויצמן למדע

צינוריות השֶׁמֶשׁ

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר גילו כי ננו-צינוריות מהתרכובת WS2 לוכדות אור בליבותיהן ומפיקות בתגובה זרם חשמלי. האפקט הפוטו-וולטאי שנמדד הוא העוצמתי ביותר מסוגו שנצפה עד כה.
מתןך אתר הידען
22/01/2020