יוני 2020

ריקוד האלקטרון. מעבדתו של פרופ' שחל אילני, מכון ויצמן

ריקוד האלקטרון

מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו לגלות מעברי מופע חדשים במערכת של גרפן ב"זווית הקסם".
מתוך אתר הידען
30/06/2020
מקור: שטרסטוק

טלסקופ ג'יימס ווב של נאס"א יחקור את ראשיתה של מערכת השמש שלנו

חוקרים יצפו באמצעות טלסקופ החלל המתוכנן באסטרואידים מרוחקים, מהם עם ירחים, כדי להוסיף וללמוד על התהוותה של מערכת השמש שלנו ועל תולדותיה.
מתוך אתר הידען
8/06/2020
צילום של המיקרוסקופ הקוונטי מעת עדו קמינר, הטכניון

פוטון ואלקטרון נפגשים בתוך גביש פוטוני

חוקרים בטכניון הרכיבו מיקרוסקופ קוונטי שמצלם את זרימת האור לראשונה בעולם, וביצעו באמצעותו תצפית ניסויית ישירה באור הנלכד בגביש פוטוני.
מתוך אתר הידען
6/06/2020
מקור: שטרסטוק

חור שחור מפלצתי בעל מיליארד מסות שמש התגלה ביקום המוקדם

הקוואזר הכי מסיבי שידוע ביקום המוקדם התגלה במצפה קק בהוואי ועכשיו לקוואזר השני הכי רחוק שהתגלה אי פעם יש עכשיו שם בשפת בני הוואיי.
מתוך אתר הידען
28/06/2020
איור: מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן למדע

ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ כתובה בקרח

האם אפשר לשחזר את ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ באמצעות דגימות קרחונים?
מתוך אתר הידען
29/06/2020
קבוצת המחקר של פרופ' שחר קוטינסקי. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון מציגים פריצת דרך בשימוש בזיכרון המחשב לביצוע פעולות חישוביות

"הניסיון לבצע חישובים ביחידת הזיכרון אינו חדש לגמרי," מסביר פרופ' שחר קוטינסקי, "אבל מימושו הטכנולוגי מורכב ומאתגר מאוד. זאת בין השאר בשל התכונות הפיזיקליות השונות בין הרכיבים החישוביים במעבד (טרנזיסטורים) לרכיבי האחסון השונים הקיימים כיום בזיכרונות המחשב. עד כה הצליחו בקושי רב לבצע חישובים קרוב ליחידות האחסון, וכך לצמצם את העלות של העברת המידע בין היחידות. נעשו גם ניסיונות להשתמש בתאי הזיכרון לחישוב, אך לרוב מדובר בחישוב מוגבל השונה במהותו מהחישוב הדיגיטלי שמבצעים במעבד".
מתןך אתר הידען
30/06/2020
מקור: שטרסטוק

האם עלינו לדאוג ממחשבים קוונטיים

ייקח לפחות עשור עד שייבנו מחשבים קוונטיים כללים, אבל הטכנולוגיה כרוכה בשינוי פרדיגמה כל כך משבש במחשבים שמפתחים שקולים צריכים להתחיל לבדוק את המחשבים הקוונטיים כבר עכשיו.
מתוך אתר הידען
13/06/2020
ליבו של הגלאי בניסוי "קסנון 1 טון". הרגיש ביותר בעולם לחומר אפל. קרדיט: מכון ויצמן למדע

מדעני הניסוי "קסנון 1 טון" זיהו כמות גדולה מהצפוי של אירועים אשר עשויים להעיד על קיום פיסיקה חדשה

ניסוי קסנון 1 טון נועד לגלות את החומר האפל, שמדענים סבורים שהוא מהווה 85% מכלל החומר ביקום, והוא אסף נתונים משנת 2016 עד 2018. ההשערה בדבר קיומו של חומר אפל נובעת מתצפיות שלפיהן גלקסיות וצבירי גלקסיות ביקום – וכן, למעשה, היקום כולו – מתנהגים כאילו יש בהם הרבה יותר חומר מכפי שאנו מצליחים למדוד.
מתוך אתר הידען
22/06/2020