פרופ' ג'אי פיינברג , מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה עברית ירושלים

כוח החיכוך הוא כוח המתנגד לתנועה יחסית בין גופים, והוא מתואר לרוב על ידי פרמטר יחיד, מקדם החיכוך, אשר מתחשב רק בסוג החומרים מהם עשויים הגופים. בפועל, ההתנגדות לתנועה נובעת מאוסף מגעים הבדידים המחברים את פני השטח המחוספסים של כל שני הגופים העומדים במגע. באמצעות ניסויים חדשים אנו חוקרים את הדינמיקה של שלב תחילת התנועה בין שני הגופים, אשר מתאפשרת רק לאחר שבירת המגעים. תהליך שבירת המגעים מתרחש באמצעות חזיתות שבירה המתקדמות לאורך המגעים במהירויות הקרובות למהירויות הקול בחומר. מחקרים אלו חושפים, לראשונה, את הפיסיקה המתרחשת במעמקי מנגנון החיכוך, במשך זמנים קצרים של מיליוניות עד אלפיות השנייה. אפיון המדידות בזמן ובמרחב חושף כי ניתן להשתמש בתיאוריה סינגולרית שפותחה לשם תיאור התקדמות סדקים בחומר, התיאוריה הפיסיקלית המתארת "כיצד דברים נשברים". המסגרת התאורטית הזאת מתארת הן את התנאים לשבירת שטח המגעים והן את דינמיקת חזיתות השבירה המובילות לתחילת התנועה.

תיאור זה מהווה פרדיגמה חדשה ופורייה להבנת התהליכים הפיסיקליים בבסיס כוח החיכוך וקישורם לתהליכי שבירה בחומר. מעבר לכך, תוצאות המחקר מדגימות כי חזיתות השבירה דומות להיווצרותן של רעידות אדמה המתרחשות בעת תנועה בין לוחות טקטוניים במעבה כדור הארץ. תוצאות המחקר לכן מקנות הבנה חדשה לדינמיקה של רעידות אדמה.