המאמר מעלה את השאלה מדוע למרות הימצאות הטכנולוגיה, חלף פרק זמן של 20 שנה בין המצאת הסוללה והאפשרות לקיום זרם קבוע, לגילוי ההשפעה שיש למגנט על תיל נושא זרם. בתוך כך סוקר המאמר את הניסויים של ארסטד שהובילו לגילוי השפעה זו ולתחילת ההבנה על הקשר בין תופעות חשמליות ומגנטיות.

המאמר פותח בתיאור הידע שקדם לעבודתם של ביו וסאבר, ולאחר מכן מתמקד בסדרת הניסויים שהם ביצעו ואשר הובילה לניסוח החוק הקרוי על שמם.

המאמר פותח בתיאור של השימוש במגנט לצורך ניווט ימי, ועובר לניסויי החקר שביצע וויליאם גילברט בנושא המגנטיות. כמו כן עוסק המאמר בהבנה של גילברט את המגנטיות של הארץ ובניסיונותיו לתאר את מקורה.

המעבר מהמכניקה של העת העתיקה לזו של הזמן המודרני אינו חד כפי שלעיתים הוא מוצג. למכניקה שקדמה לגלילאו גליליי יש היסטוריה ארוכה. המאמר מציג דוגמא אחת שעוסקת בעבודתו של ליאונרדו דה-וינצ'י בהקשר של חוק המנוף.

תרומתו של הנרי קוונדיש בתחום החשמל התגלתה רק כ-100 שנים לאחר מותו, לאחר שמדענים רבים נחשבו כמגלים של אותן התגליות. המאמר סוקר את הניסויים של קוונדיש שהביאו לניסוח החוק המתאר את הכוח הפועל בין מטענים חשמליים (חוק קולון).

מהם הגבולות של המדידות הפיזיקליות של המרחב ושל בזמן? המאמר סוקר את התפתחות שיטות ואמצעי המדידה המשולבת עם התפתחות ההבנה הפיזיקלית של המושגים עצמם.