רוברט בויל מדען אירי שנודע בעיקר בשל מחקריו בכימיה ובפיזיקה.
בויל נולד  באירלנד ועוד בילדותו למד לדבר לטינית וצרפתית, וכבר בגיל שמונה נשלח ללמוד במכללת איטון, שבראשה עמד אז סר הנרי ווטון חברו של אביו. בסיום לימודיו עבר לשוויץ ובמהלך ביקור באיטליה בשנת 1641 החליט להישאר בפירנצה. בחורף של אותה שנה החל לחקור את "הפרדוקסים של צופה-הכוכבים הדגול גליליאו גליליי שנפטר בעיר בשנת 1642. בשנת 1644 שב לאירלנד ירש את נכסי אביו שנפטר ומשלב זה הקדיש את חייו למחקר מדעי. במהרה תפס מקום מרכזי בקבוצת חוקרים שנודעו בשם "המכללה הבלתי-נראית" (Invisible College), והקדישו את עצמם לטיפוח "הפילוסופיה החדשה". בשנת 1654 עבר להתגורר באוקספורד.  בשנת 1657 קרא על משאבת האוויר של אוטו פון גריקה, והחל לחפש שיפורים בתכנונה, בעזרתו של רוברט הוק. תוצר עבודתו היה המכונה הבוילית  "The Machina Boyleana"  שהושלמה בשנת 1659ובעזרתה החל בויל לחקור את תכונות האוויר.
תוצר עבודתו היה ניסוח חוק בויל": נפח הגז משתנה ביחס הפוך ללחץ".
בשנת 1663 הפכה "המכללה הבלתי-נראית" להיות החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע. וכתב הייסוד מנה את בויל כחבר במועצה. בשנת 1680  נבחר לנשיא החברה, אולם הוא סירב למינוי.
למרות כל הישגיו החשובים בפיזיקה - ניסוח חוק בויל, גילוי חלקו של האוויר בהתפשטות הקול, מחקריו על כוח ההתפשטות של מים בעת שהם קופאים (האנומליה של המים), על הצפיפות היחסית של החומר ועל שבירה, גבישים, חשמל, צבע, הידרוסטטיקה ועוד - תחום המחקר החביב עליו היה הכימיה. בנוסף להיותו חוקר טבע עסוק, הקדיש בויל זמן גם לתאולוגיה, שם הראה נטייה חזקה לצד המעשי של הדברים ואדישות לפולמוסים ולמחלוקות. עבודתו המדעית יצרה לו מוניטין רב בקרב עמיתיו, ואופיו האישי, נימוסי החברה שלו, שנינותו וכושר השיחה שלו חיבבוהו על מעגל רחב של חברים אישיים. בויל היה כותב פורה ביותר, ופרסם ספרים רבים. סגנונו היה ברור וישיר.