יוג'ין ויגנר פיזיקאי ומתמטיקאי אמריקאי-הונגרי, ממוצא יהודי שהמיר את דתו לנצרות. אחד מאבות הפיזיקה הגרעינית וממשתתפי פרויקט מנהטן. זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1963.

בשנת 1925 הוסמך לתואר דוקטור להנדסה באוניברסיטת ברלין. ובשנת 1930  זכה למשרה באוניברסיטת פרינסטון יחד עם פון נוימן והיגר לארה"ב. שניהם המשיכו לשהות באירופה כמחצית מזמנם. עם עלייתו לשלטון של היטלר מצאו מקלט בארצות הברית. בפרינסטון פגש את אלברט איינשטיין ואת פול דיראק.
בשנת 1934 שיער את קיומו של מבנה גבישי המורכב מאלקטרונים בלבד, הנקרא על שמו (התאוריה אוששה על ידי חוקרי מכון ויצמן למדע במחקר שפורסם בשנת 2019 במגזין Science)

בשנת1936 עבר לאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בה עבד תקופה קצרה לפני חזרתו בשנת 1938  לאוניברסיטת פרינסטון.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה היה ויגנר אחד הפעילים למען הקמת פרויקט מנהטן.שיזם הנשיא רוזוולט לפיתוח פצצה גרעינית.

לאחר מלחמת העולם השניה מונה כמנהל המחקר במעבדות קלינטון שבטנסי ושב ללמד בפרינסטון בשנת 1947 בה  כיהן כפרופסור לפיזיקה מתמטית בפרינסטון עד פרישתו בשנת 1971.

בשנת 1963 זכה בפרס נובל על "תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים הבסיסיים ובייחוד התגלית והיישום של עקרונות הסימטריה הבסיסיים".

בהכניסו את השימוש בכללי הסימטריה היסודיים שבתורת הקבוצות אל הפיזיקה הגרעינית ופיזיקת החלקיקים תרם ויגנר תרומה משמעותית למדע. הוא הפך בכך את אחד הענפים המופשטים ביותר במתמטיקה לכלי רב חשיבות בפיזיקה של ימינו.

עבודתו של יוג’ין ויגנר אפשרה לנבא את סבירות התרחשותן של ריאקציות גרעיניות וקידמה בכך את המחקר הגרעיני.

עד למותו בשנת 1995 היה ויגנר מראשי השוללים את השימוש באנרגיה הגרעינית לצרכי מלחמה.