ויקטור פרנסיס  הס נולד באוסטריה ואת כל לימודיו השלים באוניברסיטת גראץ. את התואר השלישי סיים בשנת1910. בין השנים 1921 ל-1923 השלים בתר-דוקטורט באוניבסיטה  בניו ג'רזי, ארצות הברית וחזר לאוניברסיטת גראץ  שם קיבל משרת פרופסור
בשנת 1925. בשנת 1938 נמלט מאוסטריה לארצות הברית משום שאשתו הייתה יהודיה. בשנת 1944קיבל אזרחות אמריקנית ומונה להיות פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת פורדהאם. 

בין השנים 1911 ל 1913, הס עבד על חקר הקרינה הקוסמית מה שיזכה אותו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1936.

במשך שנים רבות הקהילה המדעית תהתה על רמות הקרינה המייננת באטמוספירה. ההנחה הייתה שהקרינה תדעך ככל שמתרחקים מכדור הארץ שנחשב כמקור הקרינה. אולם באמצעות אלקטרוסקופים נערכו מדידות מקורבות על רמת הקרינה שהראו שככל שאתה גבוה יותר באטמוספירה רמת הקרינה עולה והיא גבוהה יותר מזו שעל פני הקרקע.

הס ניגש לתעלומה והתחיל באיתור דרכים להגדלת דיוק ציוד המדידה, ולאחר מכן לקח באופן אישי את הציוד על כדור פורח. הוא מדד את רמות הקרינה באופן שיטתי בגבהים של עד 5.3 קילומטר ביום ובלילה תוך לקיחת סיכון אישי. התוצאה של עבודתו הקפדנית של הס פורסמה באקדמיה למדעים של וינה והראתה שרמת הקרינה יורדת עד גובה של 1 קילומטר ומעל הגובה הזה עולה באופן ניכר, כך רמת הקרינה בגובה 5 קילומטר הייתה פי 2 יותר מזאת שבגובה פני הים.

מסקנתו הייתה שהקרינה חודרת לאטמוספירה דרך החלל החיצון, מסקנה זו אושרה על ידי רוברט מיליקן בשנת 1925, והוא זה שנתן לקרינה את השם קרינה קוסמית. התגלית של הס פתחה שער לתגליות חדשות בייחוד בפיזיקה גרעינית. את קיומה של הקרינה הקוסמית הוכיחו באקראי בשנת 1964, שנת פטירתו של הס, מדעני מעבדות בל ארנו פנזיאס ורוברט וילסון.