בשנת 1960 - במעבדת מאיץ החלקיקים על-שם פרמי בשיקגו, ביקשו לאון לדרמן ושותפיו, הפיסיקאים היהודים מלווין שוורץ וג'ק שטיינברגר, לבחון תכונות מסוימות של הכוח הגרעיני החלש, ותוך כדי כך גילו את קיומו של חלקיק ניטרינו נוסף, שלא היה ידוע עד אז. ההשערה הראשונה בדבר קיומם של חלקיקי ניטרינו הועלתה בשנת 1931, על-ידי הפיסיקאי השוויצרי יליד אוסטריה, וולפגנג פאולי, שנודע כמי שפטר כמעט כל רעיון חדש שהועלה בפניו, במלה אחת: "קישקוש". ועם זאת, הוא עצמו הגה לא מעט רעיונות מהפכניים בפיסיקה המודרנית.

את חלקיקי הניטרינו הציע, כדי להציל את חוק שימור האנרגיה, שבאותו זמן נראה היה שהוא מופר בתהליכים רדיואקטיביים מסוימים. את השם "ניטרינו" נתן להם הפיסיקאי האיטלקי אנריקו פרמי (ומכאן הצלצול האיטלקי של השם), אך חלפו עוד יותר מחצי יובל שנים בטרם נתגלו בפועל במעבדה; וכאמור, עוד כמה שנים עד שהתברר שיש שני סוגים של חלקיקי ניטרינו (וכיום אנו יודעים שלמעשה קיימים שלושה סוגים של חלקיקי ניטרינו).