יוהנס ואן דר ואלס (Johannes Diderik van der Waals) פיזיקאי הולנדי וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת1910 שעסק בתחום התרמודינמיקה. ואן דר ואלס נודע בעיקר בזכות עבודותיו בנושא משוואת המצב בגזים ונוזלים, המתארת את הקשר בין טמפרטורה, לחץ ונפח בחומרים אלה. בנוסף לכך, קרויים על שמו מושגים שונים בפיזיקה ובכימיה, כגון קשרי ואן דר ואלס, רדיוס ואן דר ואלס, גז ואן דר ואלס ומשוואת המצב של ואן דר ואלס.

בין השנים 1862 ל-1865 למד במוסדות אקדמיים, ורכש תארים בתחומי המתמטיקה והפיזיקה.

את עבודת הדוקטורט שעסקה בנושא "על התכונות המחזוריות של החומר בפאזה הגזית והנוזלית" השלים בשנת 1873 באוניברסיטת ליידן. עבודה זו הייתה בעלת חשיבות מדעית בשל שני הנושאים הבאים

א.      הוצע בה מודל חדשני להבנת התנהגות החומר במצבי הצבירה הגזיים והנוזליים ("חומרים זורמים"), שהציג תכונות מחזוריות המשותפות לחומרים בשני מצבי הצבירה. ממסקנותיו של ואן דר ואלס ניתן ללמוד כי לנוזלים ולגזית תכונות משותפות רבות.

ב.      בפיתוח משוואת המצב, הסתמך ואן דר ואלס על ההנחה כי החומר מסודר במולקולות, ולא זאת בלבד, אלא קיימים גם קשרים וכוחות ביניהם. הנחה שהיוותה פריצת דרך מחשבתית בעולם המדע בכלל והפיזיקה בפרט, כיוון שבאותה העת לא היה מקובל להתייחס לעניינים פיזיקליים וכימיים של החומר בהיבט המולקולרי. בשל התייחסותו החלוצית לקשרים ולכוחות הבין-מולקולריים, נקראו על שמו כוחות אלה, המכונים "קשרי ואן דר ואלס".

בשנת 1876 התמנה לפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת אמסטרדם, שאך נוסדה. בשנת 1880 פרסם את מחקרו החשוב השני, "חוק המצבים ההדדיים", ובשנת 1910 זכה כאמור בפרס נובל לפיזיקה.

במחקריו ובתגליותיו הושפע ואן דר ואלס מתוצאות מחקריהם ועבודותיהם של ג'יימס מקסוול, לודוויג בולצמן ווילארד גיבס.