הידקי יוקוואה היה פיזיקאי יפני חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1949על ניבוי קיום מזונים, והראשון ממדינה זו שזכה בפרס נובל. לפיזיקה

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת קיוטו בשנת 1929, נשאר יוקאווה בפקולטה ושימש מרצה למשך ארבע שנים. באוניברסיטה החל לפתח עניין בפיזיקה תאורטית, ובעיקר בנושא חלקיקי יסוד. בשנת 1933 הוא התמנה לעוזר פרופסור באוניברסיטת אוסקה.

בשנת 1935 פרסם יוקאווה את התאוריה שלו לגבי המזון, שהסבירה את היחס בין פרוטונים לנויטרונים, ובכך הייתה לו השפעה רבה על הרחבת המחקר בנושא חלקיקים יסודיים. בשנת 1940 קיבל תואר פרופסור באוניברסיטת קיוטו, ובשנת 1943קיבל את עיטור מסדר התרבות מטעם ממשלת יפן. בשנת 1949התמנה יוקאווה לפרופסור באוניברסיטת קולומביה, ובאותה שנה קיבל את פרס נובל לפיזיקה, לאחר שב-1947 התגלו בניסוי שערך ססיל פאוול פאיונים שאת קיומם צפה יוקאווה במאמר שפרסם בשנת 1935. יוקאווה אף חקר את תאוריית לכידת אלקטרונים.

יוקאווה התמנה ליושב ראש מכון יוקאווה לפיזיקה תאורטית בשנת 1953, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהסורבון בפריז, חברות לשם כבוד בחברה המלכותית של אדינבורו ובאקדמיה ההודית למדעים.

בשנת 1955הוא הצטרף לעשרה מדענים אחרים וחתם על מניפסט ראסל-איינשטיין, שקרא לפירוק נשק גרעיני.