יוג'ין פארקר (Eugene Parker) אסטרופיזיקאי אמריקני שהתעמק במחקר תופעות שמשיות, פרסם בשנת  1958  מאמר מדעי והיה הראשון להראות שהשמש פולטת זרם של חלקיקים טעונים לחלל.- תופעה שזכתה לשם "סופה סולארית" מרבית החלקיקים הטעונים נהדפים על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ, אבל מעת לעת  – במנגנון שאינו ברור וניתן להסברה בשלב זה – השמש משחררת בבת אחת כמיליארד טונות של חלקיקים טעונים כאלה, שיכולים להגיע גם למהירות של 1.6 מיליון קמ"ש (0.15% ממהירות האור). להבדיל מרוחות סולאריות, סופות סולאריות הנעות במהירות על קולית יכולות לחדור מבעד לשדה המגנטי של עולמנו ולהרוס את רשתות התקשורת והחשמל על הקרקע הנעות במהירות על קולית. גילוייו של פארקר נחשבים עד היום בעלי משמעות מכרעת בחקר תופעות פיזיקליות. בחודש אוגוסט 2018, שוגרה על ידי נאס"א (סוכנות החלל האמריקאית) גשושית המיועדת לחקור את העטרה של השמש ולספק הבנה מעמיקה יותר על רוח השמש ועל החומרים שמגיעים אל מערכת השמש באמצעות. הגשושית צפויה להגיע בשיאה למהירות של 724,000 קילומטר בשעה או 201 ק"מ בשנייה על ידי שימוש בכוכב הלכת נוגה כמקלעת כבידתית. הגשושית תקרב עד עד מרחק של 5.9 מיליון קילומטרים מפני השמש- קרובה לשמש  פי שבעה מכל משימה אחרת בעבר.

גשושית זו נקראת על שמו של יוג'ין פארקר בעודו בחיים , בכך חרגה נאס"א ממנהגה שלא להנציח שמות של אנשים בעודם בחיים בשל ייחודו ותרומתו המשמעותית למחקר המדעי