פיזיקאי ישראלי שעיסוקיו ותחומי המחקר שלו הם יסודות מכניקת הקוונטים ובייחוד בעיית המדידה. אהרונוב הוא חתן פרס וולף וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים

אהרונוב נולד בחיפה בשנת 1932 . כבן  בכור להלל ולדולה אהרונוב. הוא למד בבית ספר תיכון בקריית חיים, ובנעוריו למד נגינה בכינור והיה שחקן שחמט נלהב. שירת בצה"ל בחיל התותחנים, וסיים את שירותו בדרגת סגן-משנה.

ב-1952 החל ללמוד לתואר ראשון בטכניון. תחילה למד מתמטיקה, ועם פתיחת הפקולטה למדעים עבר ללמוד פיזיקה. בטכניון פגש לראשונה את פרופ' דייוויד בוהם, שהגיע לטכניון בשנת 1955 וכיהן במשך שנתיים כפרופסור אורח. בהמשך היה פרופ' בוהם מנחה הדוקטורט שלו, אותו עשה אהרונוב באוניברסיטת בריסטול באנגליה וסיימו ב-1960. במסגרת הדוקטורט גילה אהרונוב, בשנת 1959, תופעה במכניקת הקוונטים, לפיה חלקיק טעון מושפע משדות אלקטרומגנטיים באזורים אליהם החלקיק אינו מגיע כלל. תוצא זה נקרא כיום על שמם - "אפקט אהרונוב-בוהם". ג'ון מדוקס, העורך של כתב העתNature,  כתב במאמר מערכת כי לאהרונוב מגיע פרס נובל לפיזיקה על תגליתו.