|
תומאס יאנג |
 תומאס יאנג, פיסיקאי, רופא ובלשן בריטי ביסס את תורת האופטיקה הפיזיקלית (התפשטות הקרינה האלקטרומגנטית כתופעות גלים של התאבכות ועקיפה). הוא עסק בהרחבה גם בפיסיקה של מוצקים וניסח את “מודול יאנג”, עסק בתורת הצבעים וניסח עם הולמהולץ את עקרון משולש צבעי היסוד שמהם ניתן להרכיב כל צבע אחר. יאנג חקר את אופן פעולת העין האנושית ואת תופעת האסטיגמטיזם. בד בבד עם עיסוקו המדעי, פעל גם כבלשן וידוע בשל תרומתו לפענוח כתב ההילוגריפים המצרי הקדום בעזרת אבן הרוזטה. תומאס יאנג נחשב למדען יוצא דופן בהיקף עיסוקיו וברוחב היריעה של המצאותיו וכונה “האדם האחרון שידע הכל”. בשנת 1801 התמנה למרצה לפיזיקה במכון המלכותי בלונדון ופרסם את הרצאותיו בשנת 1807 תחת השם Course of Lectures on Natural Philosophy and Mechanical Arts. הניסויים המכריעים שערך בשנת 1801 בהתפשטות אור משני סדקים צרים ומסדק אחד רחב ביססו את תורת האור כתופעה גלית-קוהרנטית. כאמור, תומאס יאנג מדד את התפשטות האור משני סדקים צרים ומסדק אחד רחב וניסח את תבנית ההתפשטות כתופעה גלית של התאבכות ועקיפה. הקרינה המתקבלת בשדה הרחוק (“במרחק פראונהופר”) היא סכום מקומי של כל תרומות המפתח, כלומר הגזרה שממול לסדקים מוארת באופן קוהרנטי כהתאבכויות בונות והורסות לסירוגין. תורה זאת מוכיחה כי האור (וכן גלי רדיו) אינם מתפשטים בקו ישר אלא בתצורות מורכבות Patterns. גישה זו מהווה עד היום את ההסבר המקובל לאופן פעולת העדשות והאנטנות, על אף שמבחינות אחרות ניתן לראות בקרינה אלקטרומגנטית גם תופעה של חלקיקים (פוטונים) ושתי הגישות משלימות זו את זו. לניסויי יאנג היו השלכות מאוחרות גם בפיסיקה קוונטית של התאבכות בין שני מקורות ובחקירת תנועת חלקיקים במסלולי התפשטות מרובים. |
|
|
|
|
.jpg?BannerID=44 "תהודה")
.jpg?BannerID=55 "מש-ר פנימי")
.gif?BannerID=45 "חדשות המדע פנימי")
