מבכירי הפיזיקאים בישראל. עמוס דה-שליט נולד בירושלים. ב-1949 קיבל תואר מוסמך למדעים באוניברסיטה העברית בירושלים תחת הדרכתו של פרופ' יואל רקח. במהלך מלחמת השחרור שרת בחיל המדע (חיל שממנו התפתחו התעשייה הצבאית ורפא"ל) של צה"ל, יחד עם סטודנטים נוספים של פרופסור רקח. עוד במהלך המלחמה שלחו אותם סטודנטים מכתב לראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, ובו טענו שעתיד הפיזיקה הוא בפיזיקה גרעינית ובקרינה קוסמית, ולכן על מדינת ישראל לשלוח אותם אל המעבדות הטובות בעולם בנושאים אלו על מנת שיביאו ידע זה לישראל. המכתב אושר על ידי בן-גוריון, ודה-שליט אכן יצא ללימודים בחו"ל. ב-1951 קיבל תואר דוקטור במכון הטכנולוגי הפדראלי בשווייץ (ETH). בשנים 1952–1954 עבד באוניברסיטת פרינסטון, במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ובמכון לחקר האטום שבסקליי שבצרפת.

בשנת 1954 התבקש דה-שליט להקים פקולטה לפיזיקה במכון ויצמן, שנקראה המחלקה לפיזיקה גרעינית. דה שליט התמנה לראש המחלקה וכיהן בתפקיד עשר שנים. תחת ניהולו, הפכה המחלקה למרכז מוביל בעולם לחקר פיזיקה גרעינית. במקביל לעבודתו במכון ויצמן כיהן כיועץ מדעי למשרד הביטחון. בשנים 1961–1963 שימש בתפקיד מנהל מדעי של מכון ויצמן ובשנים 1966–1968 בתפקיד המנהל הכללי של המכון.

דה-שליט היה מעורב בהקמת הקריה למחקר גרעיני שליד דימונה, בהיותו חבר בוועדת התכנון של הכור יחד עם צבי ליפקין ופרופסור זאב (וניה) הדרי. ב-1962 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת תשכ"ה (1965) זכה דה-שליט בפרס ישראל למדעים מדויקים, יחד עם עמיתו פרופסור יגאל תלמי, על עבודתם בנושא 'מודל הקליפות בפיזיקה גרעינית' ועל ספר שכתבו בנושא.

אחת המטרות החשובות ביותר שעמדו לנגד עיניו של דה-שליט הייתה קידום החינוך המדעי. מתוך מטרה זו, יזם דה-שליט הקמתן של מסגרות שונות ובהן 'מחנה נופש לנוער שוחר מדע', שלאחר מותו נקרא על שמו. דה שליט היה משוכנע שמכון ויצמן יכול וחייב לתרום למעורבות מדעית בבתי הספר. באותם ימים, זו לא היתה תפיסה מובנת מאליה. הוא אסף סביבו כמה דוקטורנטים, מורים מצטיינים וכמה מדענים וכך החלה לפעול בשנת 1964 "קבוצת רחובות". דה-שליט הוביל את הקבוצה שעסקה בפיזיקה ובמקביל, שכנע כמה מעמיתיו לטפל גם במתמטיקה ובכימיה. הוא שכנע את בכירי משרד החינוך בחשיבות העניין, קיבל תקציבים והקבוצה החלה בפיתוח של חומרי למידה, ספרי לימוד וניסויי מעבדה. ב-1.1.1969הקים את המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן ועמד בראשה. בערך באותו הזמן הקימה פרופסור אלכסנדרה פוליאקוב-מייבר ב-1967 את המרכז הישראלי להוראת המדעים (מל"מ) באוניברסיטה העברית בירושלים הקרוי כיום על שמו.

על שמו קרויים מכונים גופי מדע ומוסדות חינוך רבים ברחבי ישראל.

מקורות:

• עמוס דה-שליט, ויקיפדיה
• לזכרו של עמוס דה-שליט, דברים שנשא פרופ' אורי גניאל בכינוס מורי הפיזיקה, תשס"ט, תהודה, כרך 28/1-2

לקריאה נוספת:

• חליפת מכתבים בין ילד סקרן לבין מדען, מאת ד"ר עמוס כהן