ג'וליאלמו מרקוני (Guglielmo Marconi) פיזיקאי, איטלקי.

מרקוני שהתעניין מאוד באלקטרוניקה נחשף לתיאוריית מקסוול ולניסוייו של הרץ ושם לו למטרה לפתח מערכת לשידור מידע באמצעות הגלים האלקטרומגנטיים שגילה הרץ.

בשנת 1895 הצליח מרקוני לשלוח את השדר האלחוטי הראשון למרחק של למעלה מ-2.4 ק"מ. משפחת מרקוני פנתה למשרד הדואר של איטליה כדי שיעזרו לו בפיתוח המצאתו, אך ממשלת איטליה לא גילתה עיניין בשידורים האלחוטיים ולא נעתרה למשפחת מרקוני. לאחר סירוב זה פנתה אימו של מרקוני, שהיתה אירית, לקרוביה בבריטניה, שגילו עיניין רב בנושא. האם ובנה עלו על רכבת בדרכם ללונדון. כשהגיעו ללונדון הוברר כי כל אמצעי הזהירות שנקטו באריזת המכשירים היו לשוא. אנשי המכס לא טרחו לארוז היטב את הציוד לאחר שפתחו את החבילות לשם בדיקה, והוא ניזוק ללא תקנה בטילטולי הדרך. למרבה המזל הצליח מרקוני לחזור ולבנות מחדש את מכשיריו: משדר, מקלט ומשושה (אנטנה). (מתוך הספר: מודלים של האור מאת עדי רוזן).

ב-2.6.1896 נרשם פטנט מספר 12039 בבריטניה, על שמו של מרקוני, על הדרך לניצול את הגלים של הרץ לצרכי תיקשורת. בשנת 1909, בגיל 35, זכה מרקוני בפרס נובל בפיזיקה ביחד עם קרל בראון: "בהוקרה לתרומתם בפיתוח התקשורת האלחוטית".