מקס קרל ארנסט לודוויג פלנק (Max Karl Ernst Ludwig Planck) פיזיקאי, גרמני.

במסגרת מחקריו בתרמודינמיקה התמודד עם הבעיה הקרויה קרינת גוף שחור, שהפיסיקה הקלסית התקשתה מאוד בפתרונה. פלנק הציע שהקרינה אינה יכולה להיפלט ולהיבלע ברציפות, אלא בכפולות של גודל בסיסי, שהוא כינה בשם קוונט. היתה זו מהפכה מחשבתית גדולה, שהניחה את היסוד לתורת הקוונטים.

בשנת 1918 זכה פלאנק בפרס נובל: "כהוקרה לתרומתו להתפתחות הפיזיקה ע"י גילוי "מנת אנרגיה" (קוונט)".

על שמו של פלנק קרוי קבוע היסוד של מכניקת הקוונטים, היחס בין האנרגיה של קוונט של קרינה לבין תדירותו. מקובל לכנות בשמו של פלנק גם את היחידות הקטנות ביותר של גדלים פיסיקליים שונים, כגון "אורך פלנק", המרחק הקטן ביותר שיש לו משמעות פיסיקלית ו"זמן פלנק", הזמן הדרוש לאור כדי לעבור מרחק שגודלו כאורך פלנק.