פורסם ב...

איך נוצר כ.א.מ.?

איך נוצר כ.א.מ.?

פורסם באתר "פיזיקה על קצה המזלג".
בכדי שיזרום זרם קבוע במעגל עם התנגדות צריך מקור כא"מ. זרם העובר במעגל גורם לפליטה של אנרגיה – למשל אנרגיית חום בנגדים. ברור כי האנרגיה הזאת לא נוצרת יש מאין – אותה מספק מקור הכא"מ כתוצאה מתהליכים כאלה ואחרים שמתרחשים בו.
משפט גאוס

משפט גאוס

פורסם באתר "פיזיקה על קצה המזלג".
ניתן לייצג שדה אלקטרוסטטי (חשמלי) בצורה גרפית על ידי קווי שדה. על מנת לקבל את כיוון וקטור השדה בנקודה מסוימת, מעבירים משיק לקו השדה באותה הנקודה. השוואת צפיפות קווי השדה בנקודות שונות מאפשרת לנו לקבוע היכן ופי כמה השדה חזק יותר. אך בזה חשיבות קווי השדה לא נגמרת.
כריכת הספר

תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית

מאת שמעון אזולאי, בהוצאת ברנקו וייס
תוכנית לימודים הלאומית של פינלנד

תוכנית לימודים הלאומית של פינלנד

פורסם על ידי המועצה הלאומית של פינלנד.
לעבור את מחסום הבדידות בהוראה

לעבור את מחסום הבדידות בהוראה

כדי ללוות מורים חדשים, לא מספיק להקל את כניסתם לתפקיד; צריך לשלב אותם בקהילה מקצועית שיתופית לומדת.
סדרת מאמרים על הוראה איכותית, קרן טראמפ וברנקו וייס
למה לשאול למה?

למה לשאול למה?

מהי המטרה של חינוך למדעים? מה אנו רוצים שהתלמידים יידעו ויהיו מסוגלים לעשות, וכיצד אנו משיגים מטרות אלה?
פורסם במס"ע - פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים.
איור: שטרסטוק

ניוזלטרים

כלים ושיטות להפצת מידע: ניוזלטרים, ניסוי והמלצות.
פורסם במס"ע - פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים.
הוראה מקוונת

הוראה מקוונת

הוראה מקוונת: גילוי העניין של המורה.
פורסם במס"ע - פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים.
שאלונים דיאגנוסטיים ככלי הוראה בכיתה

שאלונים דיאגנוסטיים ככלי הוראה בכיתה

בהיותי סטודנט ב"תכנית רוטשילד-ויצמן" למצוינות בהוראת המדעים, נחשפתי למספר אסטרטגיות הוראה העושות שימוש בשאלונים דיאגנוסטיים, ולאחר התנסות עמן בכיתות הלימוד שלי השתכנעתי ביעילותן ובהשפעתן הרבה על התלמידים.
במאמר זה אסקור בקצרה שלושה שאלונים דיאגנוסטיים מרכזיים, אתרכז באופן השימוש שעשיתי בהם בכיתה ואציג ממצאים שקיבלתי.
פרקטלים בטבע-משחק נחמד בקוביות וכרובית

פרקטלים בטבע-משחק נחמד בקוביות וכרובית

פרוייקט נחמד על פרקטלים, המתאים גם לתלמידים שאינם בוחרים בהכרח בפיסיקה ברמה של 5 י"ל ולתלמידים בקבוצות גיל נמוכות יותר.
פורסם ב"תהודה", כרך 26 חוברת 1, ספטמבר 2006.
בחינות הבגרות בפיזיקה כמכשיר לשיפור ההוראה (ב)

בחינות הבגרות בפיזיקה כמכשיר לשיפור ההוראה (ב)

במאמר זה נתייחס לשאלה באופטיקה גיאומטרית שהופיעה בפרק בחירה אור וגלים בקיץ תש"ס. פתרון מפורט של השאלה, כולל עיקרי המחוון ומפתח ההערכה הובאו על ידי עדי רוזן בחוברת הקודמת.
פורסם ב"תהודה", כרך 22 חוברת 1, יולי 2001.
בחינות הבגרות בפיזיקה כמכשיר לשיפור ההוראה

בחינות הבגרות בפיזיקה כמכשיר לשיפור ההוראה

ניתוח שגיאות תלמידים במבחני בגרות מאפשר לעמוד על מאפיינים שונים בדרכי ההוראה, בדפוסי החשיבה של המורים והתלמידים ועל הדגשים שמן הראוי להתייחס אליהם במהלך הקניית הנושא הן בהיבט העיוני והן בהיבטים המעבדתיים, הטכנולוגיים והמעשיים.
פורסם ב"תהודה", כרך 21 חוברת 2, דצמבר 2000.
ניצוצות ממחולל הוון דה גראף שלך

ניצוצות ממחולל הוון דה גראף שלך

הדגמות בעזרת דגם מחולל הוון דה גראף המצוי בבתי הספר מהוות שיא של לימודי האלקטרוסטטיקה, במיוחד הניצוצות בין הכיפה לבין מוליך קטן העומד מולה. בדרך כלל היצרן מספק אוסף של אביזרים נלווים שמאפשרים סדרה שלמה של ניסויים לשיעור שלם. ברצוננו לתאר כאן הדגמות אחדות שיוסיפו עניין, ויהוו בסיס לדיון עם התלמידים בעקרונות חשובים.
פורסם ב"תהודה", כרך 22 חוברת 2, דצמבר 2001.
שילוב עקרון השקילות בהוראת המכניקה הקלאסית

שילוב עקרון השקילות בהוראת המכניקה הקלאסית

מאמר זה מציע להשתמש בעקרון השקילות של איינשטיין כבר בהוראת הפיזיקה הקלאסית. כתוצאה משילוב זה, המכניקה שתילמד בבית הספר התיכון תהיה עקבית מזו הנלמדת היום, ותהיה תקפה עבור קבוצה רחבה יותר של מערכות הייחוס.
פורסם ב"תהודה", כרך 20 חוברת 1, מרץ 1999.
תנועת חלקיק טעון בהשפעת כוח לורנץ – ב. יישומים ושימושים

תנועת חלקיק טעון בהשפעת כוח לורנץ – ב. יישומים ושימושים

הפעלת שדות מגנטיים על חלקיקים מעצבת את מסלולם. במהלך המאה ה- 20 נעשה שימוש נרחב בהתקנים המבוססים על כך. במאמר זה נסקרים יישומים ושימושים בשדות אחידים, בעיקר כאלה שאפשר להציגם על ידי פתרון ממוחשב והדמיה.
פורסם ב"תהודה", כרך 17 חוברת 2, אוקטובר 1995.
תנועת חלקיק טעון בהשפעת כוח לורנץ – א. פתרון ממוחשב

תנועת חלקיק טעון בהשפעת כוח לורנץ – א. פתרון ממוחשב

תנועת חלקיקים בצרוף של שדות חשמליים ומגנטיים אחידים ניתנת לפתרון מלא ללא מחשב. עם זה יש יתרונות מתודיים ודידקטיים לפתרון הממוחשב. הפתרון הממוחשב מביא לסדרת התנסויות מעוררות מחשבה. סדרה זו כוללת התנסויות מטיפוסים שונים - התלמיד פועל כלומד, חוקר, מפענח ומיישם. זוהי דוגמה לעוצמה הדידקטית הטמונה במחשב - פתרון נומרי, הדמיה, תצוגות גרפיות ועיבוד נתונים. נדון גם בתנועה מטענים בתווך.
פורסם ב"תהודה", כרך 17 חוברת 2, אוקטובר 1995.
מתודיקה
מתודיקה

החוק השלישי של ניוטון: קשיי תלמידים ודידקטיקה

תלמידים רבים מתקשים בהפנמתהחוק השלישי של ניוטון. הם אינם "מאמינים" בו, ומתקשים ליישם אותו. במאמר זה נצביע על מספר קשיים אופייניים של תלמידים, ונציע שיטות ואמצעים דידקטיים להוראתו. אחד מבין אמצעים אלה הוא מערכת ניסיונית חדשה, שנבנתה במיוחד לצורך העניין.
פורסם ב"תהודה", כרך 20 חוברת 3, ינואר 2000.
ממדף הספרים

ליזה מייטנר – חיים בפיזיקה

סקירת הספר מאת רות לווין סיים, אוניברסיטת קליפורניה.
פורסם ב"תהודה", כרך 21 חוברת 1, יולי 2000.
על סימולציות בפיזיקה

על סימולציות בפיזיקה

במאמר זה מדובר על הפוטנציאל הטמון ביכולת לדמות במחשב עבודת מחקר מדעית מודרכת תוך הצגת מערכת STEP שפותחה למטרה זו.
פורסם ב"תהודה", כרך 14 חוברת 1, אפריל 1990
סביבת ההדמיה STEP כעזר הוראה בשיעורי בפיזיקה

סביבת ההדמיה STEP כעזר הוראה בשיעורי בפיזיקה

מערכת STEP מציעה מגוון מודלים פיזיקליים המאפשרים "כיסוי" תוכני לחלק גדול מהנושאים הכלולים בתוכנית הלימודים בפיזיקה.
פורסם ב"תהודה", כרך 14 חוברת 1, אפריל 1990