הסבר התלמידה: קשת בענן הינה תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות מטיפות המים המפוזרות באוויר. כתוצאה מכך מוצגת בשמיים קשת צבעונית, שצבעיה מסודרים לפי אורך הגל שלהם, החל באדום, דרך הכתום, הצהוב והירוק, ועד הכחול והסגול. בפגיעת קרן אור בטיפה ישנם מגוון מסלולים. הקשת נוצרת במסלול בו ישנה שבירת קרן האור עם כניסתה לטיפה, החזרה מהמשטח האחורי של הטיפה ושבירה נוספת ביציאה מהטיפה. התוצאה הסופית היא החזרה של האור על פני טווח מסוים של זוויות, כאשר רוב האור מוחזר בזווית כוללת של 400 (סגול) – 420 (אדום), ללא קשר לגודל הטיפה.

הקשת הנפוצה ביותר נראית בימים בעלי ראות טובה, כאשר יורד גשם עדין, והשמש גלויה. הקשת נראית בכיוון המנוגד לכיוון בו נמצאת השמש, ולכן קל יותר לראות קשת בבוקר או בערב, כאשר השמש נמוכה. ניתן לראות קשת גם כאשר ישנם ערפילים. תופעות נוספות הקשורות לקשת בענן (והנראות בתמונה שצילמתי):

• קשת משנית: קשת משנית נוצרת באמצעות החזרה כפולה בתוך הטיפה, ומופיעה בזווית של °50–°53. צבעיה מופיעים בסדר הפוך מזה של הקשת הראשונה.
• הרצועה האפלה של אלכסנדר: זוהי רצועה כהה שבין הקשת הראשונה למשנית, הנקראת על שם אלכסנדר מאפרודיזיאס, שהיה הראשון שתיאר את התופעה.
• רצועה בהירה: מתחת לקשת הראשונה השמיים נראים בהירים, מפני שאלפי קשתות חופפות מצטרפות ויוצרות זוהר לבן.

על התכונות המיוחדות של המים, ועל השפעתן ביצירת טיפות, אפשר לקרוא כאן.

הרחבות רבות בנושא הקשת אפשר למצוא בהערה היומית בפיזיקה ובהוראתה של זאב קרקובר.