לאחרונה הלך לעולמו פרופ' אורי הבר-שיים ממובילי התכנית להוראת הפיזיקה PSSC שהיוותה השראה ל"תכנית רחובות" ולהוראת הפיזיקה בארץ בכלל. הוא נולד בברלין ב-1926 ועלה ארצה ב-1933. אורי היה אחד מקבוצה של סטודנטים צעירים שיצאה ללמוד בחו"ל מטעם המדינה הצעירה בשנות ה-50 של המאה שעברה ושמנתה גם את עמוס דה-שליט, יגאל תלמי, ישראל פלח, גדעון יקותיאלי וגבי גולדרינג.

באותה תקופה היה חשש מפני גלגולה של הוראת הפיזיקה המסורתית בתיכונים לבליל של מכניקה ניוטונית ונושאים אחרים שלא שולבו זה בזה באופן קוהרנטי, ושמעבר לשינון, ההוראה המסורתית לא מצליחה להעביר את דרך החשיבה הפיזיקלית ואת תחושת ההתרגשות והחקירה המאפיינת אותה. בעקבות כך ארגנו בשנת 1956 מספר פרופסורים מה- MIT קבוצה של אנשי חינוך לפיזיקה באוניברסיטאות ובתיכונים במטרה לבצע רפורמה בהוראת הפיזיקה ברמה התיכונית. הקבוצה, שאורי הבר-שיים מילא בה תפקיד מרכזי, פיתחה את גישת ה- PSSC שהדגישה פחות את מגוון הנושאים שיש ללמדם ויותר את אחדות החקירה הפיזיקלית, המאורגנת סביב עקרונות רחבים כמו חוקי השימור, כדי לפתח הבנה עמוקה של עקרונות יסוד ושל רוח ותרבות החקירה המדעית. עבודת המעבדה המעשית נחשבה חלק בלתי נפרד של הגישה, כולל חקירות פתוחות וגילוי מושגים חדשים, ולא אימות פשוט של ידע שהתקבל. המחויבות העמוקה של ה PSSC למבנה דעת קוהרנטי בו רעיון מוביל אל רעיון היא בבחינת מצפן להוראת הפיזיקה. נדמה שרבים מהדברים הללו היו יכולים לשמש כנר לרגלי אנשי הוראת הפיזיקה גם היום. אורי היה קשור לפרויקט לכל ארכו, ואף ניהל אותו שנים רבות.

אורי היה קשור לשנות פעילותה הראשונות של קבוצת רחובות שהניחה את יסודות הוראת הפיזיקה בארץ ועזר בפיתוח פעילויותיה. הוא אף בילה שנה אחת כאורח במכון ויצמן- שנה שבמהלכה הוא עבד בצמוד לראשוני הקבוצה (רפי כהן וצבי גלר), ותרם רבות לעבודות הפיתוח.

יהי זכרו ברוך.