פיזיקה סטטיסטית וויקיפדיה: מודלים של חילוקי דעות וכיצד הם מיושבים |
|||
21/03/2013 | |||
![]() האיור מתוך ויקיפדיה מבוסס על:
פיזיקה סטטיסטית היא ענף בפיזיקה העוסק בתיאור של מערכות מרובות חלקיקים, תוך שימוש בתורת ההסתברות ובסטטיסטיקה. בד"כ משתמשים בפיזיקה סטטיסטית לתיאור תופעות בפיזיקה, כימיה ובביולוגיה, אך לעיתים מתארים באמצעותה גם תופעות חברתיות, כמו שיתואר במאמר זה. טכנולוגיות מידע ותקשורת מאפשרות לנו לפתור בעיות סבוכות תוך שיתוף פעולה בינלאומי. שיתוף פעולה זה מוביל גם לחילוקי דעות בין מספר גדול של אנשים. פיזיקאים באוניברסיטת אלטו שבפינלנד הצליחו ליצור מודל מתמטי של הדינאמיקה של היווצרות של חילוקי דעות ויישובם של חילוקי דעות אלו אותם באנציקלופדיה המקוונת המוכרת לכולנו - ויקיפדיה. המאמר שמציג מחקר זה פורסם בעיתון היוקרתי Physical Review Letters. התרחיש מראה כיצד גידול במספר העורכים של ערך מסוים בויקיפדיה מגביר את חילוקי הדעות. התרחיש מבדיל גם בין רמות שונות של "סובלנות" העורכים בנושאים שונים, כלומר – עד כמה הם מוכנים להגמיש את עמדותיהם בנושא מסוים. בסופו של דבר, גם דעות מנוגדות מתכנסות עם הזמן, גם ללא קשר ישיר בין המחברים השונים. הקשר העקיף מתבצע באמצעות הערך עצמו. קיומו של הערך הוא זה שגורם להתכנסותן של הדעות, בסופו של דבר. דבר זה לא היה מתרחש אם לא היה קיים הערך המשותף, שעליו עובדים העורכים באופן קולקטיבי. מודל זה של שיתוף פעולה בויקיפדיה קשור בתחום עכשווי של הפיזיקה: תחום זה עוסק בחקר ה"תחרות" בין קשרים (אינטראקציות) מקומיים ובין קשרים גלובליים (ארוכי טווח) במערכות בהן משתמשים בצורה שיתופית. קשרים אלו קיימים בכל מקום, החל מתגובות כימיות ועד לצורה שבה נוצרות דיונות של חול. אחד מהחוקרים מדמה את המודל למתרחש בעת היווצרות דיונות של חול: בדרך כלל גרגירי חול נפגשים עם גרגירי חול הנמצאים לידם, אלו הן אינטראקציות מקומיות. אבל אם ישנה רוח היא מסוגלת להעיף אותם באוויר כך שיפגעו בגרגרי חול מרוחקים. אינטראקציות ארוכות טווח אלו יוצרות תבניות שלא היו מתרחשות ללא עזרת הרוח. כך, בויקיפדיה נוצרות אינטראקציות מקומיות בין העורכים הדנים ביניהם ומשנים כך את דעותיהם. האינטראקציות הגלובליות (ארוכות הטווח) הן של העורכים עם הערך הכתוב: כאשר הערך מופיע בכתב, מופיעה התנהגות קולקטיבית – חילוקי דעות שבסופם מגיעים להסכמה. קבוצת החוקרים מציינת שישנו פוטנציאל גדול במחקרם, שיכול לעזור בהבנת הערך של תוצרי שיתוף פעולה. המחקר מתעתד גם למצוא את ההבדלים בין תחומי העניין של העורכים השונים, ולבחון את הליך קבלת החלטות תוך התחשבות בהיררכיה של העורכים אשר נקבעת לרוב לפי ניסיונם בתחום העריכה. ההתחשבות בהיררכיות השונות לא נעשתה במודל הנוכחי, בו כל משתתף הוא שווה ערך. המחקר ינסה גם להסביר את התהליכים בהם מגייסים עורכים חדשים, או תהליכים שגורמים לעורכים אחרים לעזוב.
|
|||
|
|||