פיזיקאים פיתחו שיטה חדשה לניתוח כתמי דם המותזים בזירת פשע
31/05/2011

מבוסס על:

במחקר שעתיד להתפרסם בכתב העת American Journal of Physics מתארים פרד גיטס ותלמיד המחקר כריס וורני, פיזיקאים מאוניברסיטת וושינגטון (WSU), שיטה שפיתחו לאבחן את גובהם המקורי של כתמי דם שמותזים בזירת פשע. זהו מידע קריטי בכל הקשור להוכחות, העשוי להביא לפתרון הפשע ואף להבטיח הרשעה.

עד היום, החוקרים בזירת הפשע היו מסוגלים לקבוע את הכיוון ממנו הגיעה טיפת הדם, ואף לקבוע קו אנכי ממנו הגיעה הטיפה. הבעיה הייתה שלא ניתן היה לקבוע את הגובה המדויק ממנו הגיעה טיפת הדם.

גיטס שוחח עם סנגור ציבורי שאמר לו שידיעת הגובה ממנו הגיעה טיפת הדם היא קריטית. זאת משום שפעמים רבות הנאשם טוען שהפשע נבע מהגנה עצמית. אם אכן הייתה זו הגנה עצמית, הרי שסביר להניח שהקורבן עמד ולא ישב. לכן, קביעת הגובה היא הכרחית.

אם כן, החוקרים החליטו לנסות לפתור את הבעיה. הם השתמשו במתקן המורכב משני לוחות תלויים על ציר. הלוחות מושלכים לתוך נוזל, הנוזל מותז ויוצר תבנית כתמים שגובה מקורה וכיוונו ידועים. כדי לקבל נוזל צמיג הדומה לדם הם עיבו את הנוזל בעזרת סירופ תירס, צבעי מאכל ומגוון רטבים. לבסוף הוחלט על ערבוב של רוטב לכנפי עוף וסבון כלים.

המתמטיקה בה השתמשו החוקרים לצורך ניתוח הבעיה התבססה על משוואות של תנועה בליסטית, המתארות תנועת גופים בהשפעת כוח הכובד. הם עבדו "לאחור", כלומר – ביודעם את מיקום כתמי ה"דם" ואת מקורותיהם הם הגיעו למסקנה שהמשוואות הבליסטיות יכולות לתת את הגובה של מקור הטיפה. ניתן גם להוסיף למשוואות אלו את התנגדות האוויר. בנוסף, החוקרים גילו שניתן למצוא קשר ישר (לינארי) בין טנגנס הזווית בה "שוגרה" הטיפה לאחד חלקי המיקום בו נפלה הטיפה. קשר זה מתקיים בתחום של זוויות "שיגור" קטנות. כך, אם חוקרי המשטרה ינתחו את זירת הפשע ולא יצליחו למצוא קשר ישר כזה, הם לא יסיקו מסקנות מוטעות.  

מחקר זה יכול להיות ישים בתחומים נוספים, כגון מחקר של רסיסים וולקניים.