אתר מורי פיזיקה - עמוד הבית

פיזיקה סטטיסטית היא ענף בפיזיקה העוסק בתיאור של מערכות מרובות חלקיקים, תוך שימוש בתורת ההסתברות ובסטטיסטיקה. בד"כ משתמשים בפיזיקה סטטיסטית לתיאור תופעות בפיזיקה, כימיה ובביולוגיה, אך לעיתים מתארים באמצעותה גם תופעות חברתיות, כמו שיתואר במאמר זה.

במאמר זה יסביר ד"ר פרז, המכהן כעמית מחקר במאיץ החלקיקים בצרן וכחוקר בכיר במכון וייצמן למדע, מהו חלקיק ההיגס ומהי חשיבותו בעולם המדע.

החיפוש אחר תיאוריה שתאחד את תורת היחסות הכללית עם תורת הקוונטים הוא אחת הבעיות הגדולות בפיזיקה המודרנית. התיאוריה שתסביר את האיחוד המיוחל נקראת גרביטציה קוונטית.

קיומו של בוזון ההיגס נחזה לפני כחמישים שנה על ידי שלוש קבוצות מחקר, אחת מהן של פיטר היגס הבריטי. והנה, בחודש שעבר (דצמבר 2011) פורסם שמדענים במאיץ החלקיקים בצרן (CERN) חושבים שאכן גילו את עקבותיו של בוזון ההיגס.

לפני מספר שבועות בישרה ועדת פרסי הנובל על זכייתו של פרופסור דן שכטמן מהטכניון בפרס נובל לכימיה לשנת 2011. גם אנחנו, כמובן, מצטרפים לברכות. אז מה בעצם גילה פרופסור שכטמן?

ב – 22 ביוני שברו מדענים ממעבדת "שדות מגנטיים חזקים" (HLD) שבדרזדן שיא עולמי כשיצרו שדה מגנטי שעוצמתו 91.4 טסלה. לצורך כך פיתחו המדענים סליל נחושת בעל מסה של 200 ק"ג, שזרם חשמלי שעבר בו יצר את השדה הנ"ל למשך מספר מילישניות.

העובדה שישנם גדלים שלא יכולים לשנות את ערכיהם עם הזמן מעלה את האפשרות שיכולות להיות מגבלות לגבי הדרכים בהם מכשיר מדידה יכול לקבל מידע מגוף קוונטי, כי העובדה שישנו גודל נשמר מפחיתה את הוודאות בידיעת הגודל השני.

ביצוע מדידות רצופות של מערכות קוונטיות מסוימות עשוי לגרום להן לשנות את מצבן למצב מסודר יותר או מסודר פחות. מצב מסודר הוא מצב שבו המערכת קרה יותר מאשר במצב פחות מסודר.

מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת נייצ'ר מגלה כי לראשונה נלכדו אטומי אנטי-חומר, שהצליחו להתקיים מספיק זמן כדי להיחקר על ידי המכשירים המדעיים.

בעולם של הפיזיקה הקלאסית כל אירוע, למשל תוצאה של זריקת קובייה או תוצאה של משחק ברולטה, יכול להיות מנובא.
חוקרים במכון מקס פלנק שבגרמניה יצרו מכשיר המתבסס על עקרונות של אקראיות אמיתית. המכשיר מייצר מספרים אקראיים שאינם ניתנים לחיזוי מראש, וזאת בעזרת עקרונות המבוססים על תורת הקוונטים.