דצמבר 2007
התנ"ך כולו על ראש סיכה

התנ"ך כולו על ראש סיכה

חוקרי הטכניון הצליחו להעלות גרסה מלאה ומנוקדת של התנ"ך בעברית על שטח של 0.5 מילימטר רבוע – פחות משטחו של ראש סיכה. הננו-תנ"ך נכתב באמצעות מכשיר מדעי הנקרא FIB – אלומת יונים ממוקדת.
אתר הטכניון.
18/12/2007
הפשלה הגדולה של איינשטיין?

הפשלה הגדולה של איינשטיין?

"הפשלה הגדולה" – כך הכריז אלברט איינשטין לגבי השערתו שלו על קיומו של קבוע קוסמולוגי (כח המתנגד לכבידה ומונע בעד היקום להתמוטט), תתכן כי לא הייתה פשלה למרות הכל, כך על פי מחקר שבוצע ע"י קבוצה בינלאומית של מדענים הכוללת שני מדענים מאוניברסיטת טקסס.
מאת: דניאל פליישר, אתר "הידען".
17/12/2007
החודש: מטר מטאורים ותצפית על מאדים

החודש: מטר מטאורים ותצפית על מאדים

שני אירועים חשובים לחובבי האסטרונומיה הישראלים יתרחשו בקרוב: מטר מטאוריים בסוף השבוע וביקור של כוכב מאדים, שיתקרב לכדור הארץ.
יגאל פת-אל, אתר ynet
16/12/2007
איך מאטים את האור?

איך מאטים את האור?

לֶנֶה וֵסטֶרגוֹר הָאוּ עלתה לכותרות כשהאטה אור למהירות נמוכה ממהירות כלי רכב. כעת להטוטנית האור מסוגלת לעצור אותו, לכבותו ולהקימו לתחייה - וכך להעניק למידע הקוונטי מראה חדש.
מאת: מרגריט הולוויי, Scientific American, אתר ynet
11/12/2007
ננס לבן מכה ענק אדום

ננס לבן מכה ענק אדום

על-אף ההתקדמות המשמעותית שהושגה באחרונה במחקר הסופרנובות מסוג Ia, הרי שטבעם המדויק של הכוכבים המתפוצצים האלה, והחוקים הפיסיקליים השולטים בהתפרצויותיהם האלימות, מובנים באופן חלקי בלבד. באחרונה הושגה התקדמות משמעותית בהבנת התופעה, לפיה ניתן לזהות את החומר המקיף את הננסים הלבנים לפני ההתפוצצות.
מתוך: "המכון".
11/12/2007
ספר: החלומות של איינשטיין

ספר: החלומות של איינשטיין

מאת אלן לייטמן, מאנגלית צילה אלעזר, הוצאת כתר (2007).
ברן, שוויץ, שנת 1905. שעת שחר מוקדמת. פקיד צעיר מנמנם בכיסאו במשרד הפטנטים. בחודשים האחרונים פוקדים אותו חלומות מוזרים על עולמות-זמן שונים. כל אחד מפרקי הספר מתאר, כביכול, חלום של איינשטיין המוקדש בעיקר למושג הזמן וחלומות אלו קורים במהלך כשלושה חודשים באביב 1905.
5/12/2007
מה יותר קשה: מדעי החברה או מדעים מדויקים?

מה יותר קשה: מדעי החברה או מדעים מדויקים?

במהלך 30 השנים האחרונות שמתי לב למגמות מדאיגות גם במדע וגם בחברה: ראשית, דירוג תחומי המדע החל ממדעים "קשים" (המדעים הפיזיקליים), דרך מדעים "בינוניים" (המדעים הביולוגיים) ועד למדעים "רכים" (מדעי החברה). שנית, חלוקת הכתיבה המדעית לשני סוגים: טכנית ופופולרית. וכטבעם של דירוגים וחלוקות כאלה, הם כוללים גם את קביעת ערכם של הדברים. המדעים הקשים והכתיבה הטכנית זוכים אפוא לכבוד הרב ביותר, ואילו המדעים הרכים והכתיבה הפופולרית להערכה הנמוכה ביותר. האם זה מוצדק?
Scientific American, אתר ynet
3/12/2007