כרך 35, חוברת1-2
 
שאלון משוב
השאלון הרצ"ב מיועד לקבלת משוב על העיתון ומידע לגבי מידת השימוש שנעשה בו.

שאלון משוב לעיתון מורי הפיסיקה "תהודה"


 
דבר המערכת
מאת ירון להבי וחנה ברגר
גוף הכתבה

 
הסירה שטה?
מאת יפתח נבות

להלן נציג את פרדוקס הסירה כפי שהוא עולה בשאלה בספר
"Physics On Your Fit" . בדרך כלל אנו נוטים להניח שחוקי הפיזיקה רציפים בפרמטרים המופיעים במשוואות המתארות את אותם חוקים. למשל, מערכת שיש בה חיכוך קטן תציג התנהגות דומה למערכת ללא חיכוך כלל. הנחות מסוג זה מאפשרות לנו להגיד שהכוח הזה או ההשפעה ההיא זניחים. בלי הזנחות ניווכח שכל מערכת פיזיקלית היא כל כך מסובכת עד שלא ניתן לחשב שום דבר. אבל במאמר זה נציג פרדוקס מטריד: נחשב את ההתנהגות של מערכת פשוטה למדיי, ראשית בהנחה שאין חיכוך ולאחר מכן בהנחה שיש חיכוך שגודלו נקבע לפי מקדם החיכוך. בניגוד להנחת הרציפות, נראה לכאורה שהפתרון של המקרה השני (יש חיכוך), כאשר מקדם החיכוך שואף לאפס, אינו שואף לפתרון של המקרה הראשון (אין חיכוך).

 

גוף המאמר


 
השפעת מוטיבציה וידע פדגוגי של מורים לפיזיקה על הישגי התלמידים והתעניינותם
על פי מחקרם של: Melanie M. Keller, Knut Neumann and Hans E. Fischer

בשנים האחרונות מופעלות בישראל מספר תכניות שמטרתן להגדיל מסך כלל התלמידים את אחוז הבוחרים במקצועות בחירה מדעיים כדוגמת פיזיקה . הנחת העבודה של תכניות אלו היא שתלמידים יבחרו במקצוע שימצאו בו ענייןו ושיוכלו להגיע בו להישגים טובים. מכאן שעל מנת להגדיל את אחוז הבוחרים, על מורי התלמידים בחטיבת הביניים, שעוד לא נדרשים לבחור במגמה, להגביר את העניין שתלמידים מגלים במקצוע ולהכינם היטב מבחינת הידע והמיומנויות הנדרשות במגמה. עם זאת מחקרים שנעשו בארץ  ובמקומות אחרים בעולם מראים דווקא את המגמה ההפוכה: העניין במקצועות המדעיים בכלל ובפיזיקה/כימיה בפרט נוטה לדעוך במהלך הלימודים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. בנוסף הישגי התלמידים בפיזיקה נמוכים ביחס למקצועות מדעיים אחרים, ולכן תלמידים רבים חושבים שלא יצליחו להגיע בו להישגים טובים. כיצד ניתן להתמודד עם בעיה זאת ולשפר את מצב ההוראה ועל ידי כך להגדיל את מספר הבוחרים?

 

 

גוף המאמר  

 


 
על הולוגרפיה והגשמת חלומות
מאת יובל לניר

בחיי היום-יום אנו רואים את העצמים סביבנו בצורה תלת ממדית ומקבלים זאת כמובן מאליו. למרות זאת אנו עומדים משתאים נוכח תמונה הולוגרפית שבמבט ראשון נראית כמו לוח כהה אבל עם תאורה מתאימה וכאשר אנו משנים את זווית הצפייה, הלוח הכהה "נפתח" ומציג לנו דמות תלת-ממדית באיכות של עצם אמיתי.

במאמר זה אנסה לקרב את הקורא לנושא ולהראות כיצד אפשר להסביר את התופעה באמצעות הפיזיקה של התאבכות גלים ושל סריג עקיפה. בנוסף אתאר כאן את ההיבטים המעשיים של רישום הולוגרמות, אלו שכבר קיימות ואלו שפיתוחן ממתין מעבר לפינה.

 

 

לגוף המאמר  

 

 


 
זיהוי חלקיק טעון בתא ערפל בעזרת עיבוד תמונה של מסלולו
מאת ד"ר מרק גלר

האחרונות יותר ויותר קבוצות של תלמידי מגמת פיזיקה מישראל מבקרים במאיץ החלקיקים הגדול בצרן ולומדים שם פיזיקה של אנרגיות גבוהות. מאמר זה מציג פעילות שאנחנו מבצעים עם תלמידי מגמת הפיזיקה בישיבת בני עקיבא בנתניה כחלק מהכנתם לביקור בצרן: שימוש בתא ערפל לזיהוי חלקיקים ולמדידת תכונות פיזיקליות שלהם.

אמנם תכנית הלימודים בפיזיקה אינה כוללת פיזיקה של חלקיקים אלמנטריים, אבל לצורך זיהוי החלקיקים התלמידים נדרשים לידע על תנועה של חלקיק טעון בשדה חשמלי ו/או שדה מגנטי, נושא שנכלל בתכנית הלימודים. בפעילות המתוארת במאמר הנוכחי אנחנו מזהים חלקיקים על-ידי ניתוח צילומים של מסלולי חלקיקים טעוניםבתא ערפל. צילומים כאלה ניתן למצוא באינטרנט 1 מבנה תא ערפל אנחנו מקווים שהתוצאות המוצגות כאן יהיו לתועלתם של מורים שמלמדים פיזיקה מודרנית.

 

גוף המאמר

 


 
ואף על פי כן – נוע תנוע
מאת עדי רוזן

מאמר זה כולל את שני החלקים האלה:

החלק הראשון הוא פעילות המיועדת לתלמידים. מומלץ שהפעילות תבוצע במסגרת כיתתית, מיד לפני לימוד הנושא "התמדה בציר מסוים".

המורים מוזמנים לשכפל את החלק הראשון של המאמר ולהעביר אותו לכל אחד מתלמידיהם.

החלק השני של המאמר המיועד למורים.

 

גוף המאמר

 


 
להתחרות או לא להתחרות? זאת השאלה!
מאת אלכס ויינברג

פרויקט "החונכות" מתקיים במסגרת של עזרה הדדית בלימודים ויש לו כמה מטרות. המטרה הראשונה היא לגוון את התהליך הלימודי באמצעות פעילויות שונות בכל אחת מהשכבות בבית הספר. המטרה השנייה - לעזור לתלמידים שמתקשים במתמטיקה ו/או בפיזיקה ולהקטין באופן משמעותי את הנשירה מלימודי הפיזיקה. המטרה השלישית להגדיל את מספר לומדי הפיזיקה בבית הספר. בראש הפרויקט עומד מורה לפיזיקה. הוא בונה תכנית שנתית, מחלק משימות, מקיים מעקב, מקבל דוחות ביצוע מתלמידים, מנתח את התוצאות ומדווח להנהלת בית הספר.

 

גוף המאמר


 
"ויהי אור" - סיפורו של יום מגמה בית ספרי
מאת צוות פיזיקה, מרכז חינוך ליאו באק חיפה

מה עושים אם נקבע ל 90- תלמידי מגמת הפיזיקה של בית ספרנו יום מגמה חוץ בית ספרי, אך פתאום מתברר שיש בעיית תיאום, ולא נוכל להגיע בתאריכים ששוריינו עבורנו? צוות הפיזיקה של בית הספר "ליאו באק" בחיפה התמודד השנה עם סוגיה זו. לא חיפשנו אשמים ושאלנו את עצמנו את השאלה הבאה: כבר שוריין יום במערכת הבית ספרית, התלמידים יהיו פנויים ביום זה רק לפיזיקה - למה שלא נעשה משהו בבית הספר? הצוות החליט להרים את הכפפה ולא לוותר על היום ששוריין. הרי אנחנו יכולים להפעיל את התלמידים בנושאים שונים, ליצור פעילויות חווייתיות ומגבשות וכל זאת תוך כדי שילוב נושאי הלימוד במסגרת 30 האחוזים של הערכה בית ספרית. לא היה לנו ספק שאנחנו הולכים על זה. במפגשי הצוות ישבנו וחשבנו מה אפשר לעשות, אילו נושאים נעביר, כיצד נבצע זאת, איך נתאים את הדברים למסגרת הזמן וכיצד נוכל לתת הערכה ללמידה של התלמידים ביום זה. במאמר זה אתאר את מבנה היום שיצרנו וכיצד הערכנו את הלמידה של התלמידים. כמו-כן נציג חלק מהמשובים של התלמידים ליום זה.

 

גוף הכתבה


 
פרס מורה הפיזיקה המצטיין על שם עמוס דה-שליט, תשע"ז
מאת בוריס באם
דברי חתן הפרס תשע"ז

 

גוף הכתבה

 

(1)  2