כרך 32, חוברת 1-2
 
שאלון משוב
השאלון הרצ"ב מיועד לקבלת משוב על העיתון ומידע לגבי מידת השימוש שנעשה בו.

שאלון משוב לעיתון מורי הפיסיקה "תהודה"


 
דבר המערכת
מאת ירון להבי וחנה ברגר

גוף הכתבה

כריכת הגיליון להורדה

 


 
דברים לזכרה של חנה גולדרינג
חנה הייתה בין היוזמים להקמת עיתון מורי הפיזיקה והעורכת שלו מאז תחילת
הפצתו ב- 1972 , תחת השם "גיליונות".
גוף הכתבה

 
האם זכוכית מוליכה זרם חשמל?
מאת חנה גולדרינג
פורסם בגיליון תהודה, כרך 15 , חוברת מס' 3, אוקטובר 1993.

גוף הכתבה

 


 
דויד הילברט - גדלות נפש של מתמטיקאי דגול
מאת נתנאל יעבץ ועדי רוזן
איינשטיין העיד כי השנים שבהן היה עסוק בניסיון לחשוף את משוואות תורת היחסות הכללית דרשו מאמץ אינטלקטואלי אדיר ואף תקופות של ייסורי נפש בעקבות הכישלונות הראשונים. וכאילו לא די בכך, כשהיה איינשטיין כבר קרוב כחוט השערה להשגת המטרה הנכספת, "פלשה" לתחומו בעיה - אולי הגדולה מכול - בדמותו של המתמטיקאי הגרמני הגאון והגדול מכולם באותה עת - דויד הילברט. כישרונו של הילברט היה כה רב שדי היה בהזכרת שמו כדי להטיל מורא על גדולי המתמטיקאים של הדור.

גוף הכתבה

 


 
עיקרון אי-הוודאות והקשר הקוולנטי
מאת גיא אשכנזי ורוני קוזלוב
המאמר מציג מודל מקורב אבל נכון באופן עקרוני עבור הקשר הקוולנטי, המתאים לשימוש בהוראת כימיה כללית לתואר ראשון. מוצגת כאן האפשרות לגזור את הבסיס הקוונטי ליציבות של קשר קוולנטי מתוך דיון איכותי בעיקרון אי-הוודאות, המקשר בין ההגבלה המרחבית של האלקטרון לאנרגיה הקינטית שלו.

גוף הכתבה

 


 
שמיטת המפה מתחת לגביע
מאת יוסף שפירא
משיכה חזקה של מפה מעל שולחן מותירה את הכלים שמעליה על עומדם (כמעט). זו התנסות מוכרת. הדגמה מרשימה של משיכת מפה מעל שולחן שאורכו מעל 6 מ’, שעליו 42 מערכות כלי שולחן, המותירה את הכלים על עומדם, עוררה דיון ער בקהילת המורים בשאלה אם היא מאששת את החוק הראשון של ניוטון או מדגימה אותו או מדגימה את חוק התקיפה והתנע — או את כולם כאחד.
גוף הכתבה

 
תלמידינו - היכן הם היום
ראיון עם ד"ר מיכל אבינון קליש
גוף הכתבה

 
ההליך "נקודה לפני ונקודה אחרי" לחישוב נגזרת
מאת עדי רוזן
רוב הגדלים הפיזיקליים מוגדרים על ידי הצגת דרך חישובם. חלק מהם מוגדרים כנגזרת לפי הזמן של גודל בסיסי יותר. לדוגמה, פונקציית מהירות-זמן מוגדרת כנגזרת לפי הזמן של פונקציית מקום-זמן. אולם כאשר ערכי המקום כפונקציה של הזמן הם בדידים כיוון שהם תוצאות ניסוי, פעולת הגזירה, על פי הגדרת הנגזרת כגבול, אינה אפשרית. במקרים אלה מחשבים את המהירות הממוצעת מהרגע שבו נערכה מדידה מיד לפני הרגע t, עד לרגע שבו נערכה מדידה מיד לאחר הרגע t. את תוצאת החישוב מייחסים כערך מקורב למהירות ברגע t.
במאמר זה אציג את המשפט המתמטי שעליו נסמך הליך זה, את יישומי ההליך בפיזיקה ואציע דרך להציג את המשפט באופן "ידידותי" בפני תלמידי תיכון. לבסוף אציג תוצאות של מחקר המשווה בין הצלחותיהם של תלמידים ליישם את ההליך בבחינות בגרות בתחום שבו ההליך נלמד - מכניקה, לבין יכולותיהם ליישם אותו בבחינת בגרות בחשמל - תחום שבו ההליך לא נלמד וכנראה גם לא תורגל.
גוף הכתבה

 
קשיים של תלמידי 5 יח' פיזיקה בהבנת גרפים בקינמטיקה
מאת טאהא מסאלחה ועיסאם זועבי
בשנת הלימודים תשע"ג התקיימה במכון ויצמן למדע השתלמות ייחודית למורי הפיזיקה המלמדים את תלמידי העתודה המדעית בחטיבות הביניים. במסגרת ההשתלמות דנו בקשיי תלמידים בהבנת גרפים בקינמטיקה ובאסטרטגיות לטיפול בקשיים. בהמשך ביקשנו לחקור קשיים של תלמידי כיתות י"א במגזר הערבי הלומדים 5 יח"ל בפיזיקה, בהבנת גרפים, זמן קצר לפני שניגשו לבחינת הבגרות במכניקה בקיץ תשע"ג...
גוף הכתבה
(1)  2