אבחון עצמי של טעויות

תלמידים לא מעטים מצפים בפתרון בעיות ל"הארה", לדעת מיד את התשובה הנכונה, ובמידה ואינם מצליחים בכך הם מרימים ידיים. לומדים מיומנים יודעים כי תהליך של פתרון בעיות מאפשר ליבון ההבנה. תהליך כזה מורכב מזיהוי שגיאות, אבחון הקשיים שגרמו להן, ותיקונן. באופן מסורתי תלמידים "נענשים" בהורדת ציון על טעויותיהם, ורבים נושאים עימם תחושה לא נעימה, ונמנעים מלשוב ל"זירת הפשע" וללמוד מטעויותיהם. הפעילות הבאה מיועדת לסייע לתלמידים אלו.

הנחיות לפעילות "אבחון עצמי של טעויות" מאת קורינה פולינגר:

מצורפים מספר "דפים מלאים טעויות" המכילים היגדים מוטעים שאספתי מתשובות של תלמידי במהלך השנים.

ההנחיות לתלמידים מופיעות בדפים עצמם, אולם במידה והנכם מעוניינים לפתח אצל התלמידים מודעות לדרך בה הם מפריכים טענה אני ממליצה לנקוט בדרך הבאה:

לתת לתלמידים הנחיות פתוחות בדף הטעויות הראשון - "שכנע את כותב ההיגד בטעותו", ולערוך דיון במליאת הכיתה על "מה נדרש כדי לשכנע התלמיד בטעותו?". הניסיון מלמד כי בדיון כזה חלק מהתלמידים פשוט מחליפים את ההיגד המוטעה בנכון ללא הסבר במה הטעות או שלילה של ההיגד מוטעה. זו הזדמנות להבהיר את ההבדל בין השניים.

 

לתת לתלמידים הנחיות  מפורטות בדפי הטעויות הבאים כדלקמן:

א. רשום מה החלק השגוי בהיגד

ב. הסבר מדוע ההיגד שגוי

ג. נסח היגד הנכון

  מה הטעות? מאת קורינה פולינגר