אלברט אברהם מייקלסון

אלברט אברהם מייקלסון

אלברט אברהם מייקלסון פיזיקאי אמריקני ממוצא פולני יהודי, אשר יחד עם אדוארד מורלי הוכיח שגלים אלקטרוגמנטיים (ובהם אור) נעים בריק. מייקלסון מדד את מהירות האור בדיוק חסר תקדים בעזרת האינטרפרומטר שהמציא ונקרא על שמו "אינטרפרומטר מייקלסון-מורלי", והוכיח שמהירות האור אינה תלויה במערכת הייחוס שבה היא נמדדת - תגלית שהובילה לפיתוח תורת היחסות הפרטית. האמריקני הראשון שזכה בפרס נובל והיהודי הראשון שזכה בפרס נובל לפיזיקה. כפרופסור במכון הטכנולוגי "קייס" שבקליבלנד, אוהיו ערך ב-1887 יחד עם אדוארד מורלי את הניסוי הקרוי על שמם, שנחשב לאחד מן הניסויים החשובים ביותר בהיסטוריה של הפיזיקה. הוא פורש כראיה המוצקה הראשונה נגד נכונות תאוריית האֶתֶר, אשר הייתה התאוריה השלטת בקרב הפיזיקאים עוד מתחילת המאה ה-18. מטרת הניסוי הייתה לבדוק את מהירות כדור הארץ באתר. מטרתם לא הייתה להוכיח או להפריך את קיום האתר, משום שקיומו נחשב במאה ה-19 לעובדה מדעית שמעטים פקפקו בה. כדי למדוד את מהירות כדור הארץ הם השתמשו בשיטה אופטית-התאבכותית הידועה בשם "אינטרפרומטריה". הרעיון מאחורי הניסוי היה לצרף שתי קרני אור, אשר אחת מהן נעה בכיוון התקדמות כדור הארץ, והשנייה נעה בניצב. בהנחה שהאור מתקדם בתווך כלשהו-באתר- ושכדור הארץ נע ביחס אליו, צריך להיות הבדל במהירויות שתי הקרניים, והאינטרפרומטר של מייקלסון מורלי היה רגיש מספיק בשביל למדוד הבדל זה. ממדידת ההבדל ניתן היה להסיק את מהירות כדור הארץ. חשיבותו של הניסוי התבטאה בין היתר גם בקבלת תורת היחסות של אלברט איינשטיין ובפיתוח האינטרפרומטריה. על עבודה זו, לצד פיתוח ענף האינטרפרומטריה, הוענק בשנת 1907 פרס נובל לפיזיקה למייקלסון.